רי"ף שבת לב:

1והתופר שתי תפירות והא לא קיימא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן והוא שקשרן:

2והקורע ע"מ לתפור שתי תפירות רבה ור' זירא דאמרי תרוויהו שכן יריעה שנפלה בה דרנא קורעין אותה ותופרין אותה (דף עה.) אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב המותח חוט של תפירה בשבת חייב חטאת והלמד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה והיודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב אסור לספר הימנו:

3הצד צבי השוחטו והמפשיטו והמולחו והמעבדו (דף עה:) היינו מולח היינו מעבד רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו אפיק חדא מינייהו ועייל שרטוט:

4והמוחקו א"ר אחא בר חנינא השף בין העמודים בשבת חייב משום ממחק א"ר חייא בר אבא ג' דברים שח לי ר' אסי משום ריב"ל המגרר ראשי כלונסות חייב משום מחתך והממרח רטיה בשבת חייב משום [ממחק] והמסתת את האבן בשבת חייב משום מכה בפטיש אר"ש בר ביסנא אר"ש בן לקיש הצר בכלי צורה והמנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש אמר רב יהודה האי מאן דשקל אקופי מגלימא חייב משום מכה בפטיש והני מילי דקפיד עלייהו:

5והכותב שתי אותיות וכו': ת"ר כתב אות אחת גדולה ויש במקומה כדי לכתוב שתים פטור מחק אות אחת גדולה ויש במקומה כדי לכתוב שתים חייב א"ר מנחם בר' יוסי זה חומר במוחק מבכותב:

6הבונה והסותר המכבה והמבעיר והמכה בפטיש: רבה ור' זירא דאמרי תרוייהו כל מידי דאית ביה גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש:

7מתני' ועוד כלל אחר אמרו כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב עליו וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניעו:

8גמ' כל הכשר להצניע לאפוקי מאי רב מתנה אמר לאפוקי דם נדה מר עוקבא אמר לאפוקי עצי אשרה מאן דאמר דם נדה כל שכן עצי אשרה ומ"ד עצי אשרה אבל דם נדה לא דמצנע ליה לשונרא ואידך כיון דחלשא לא מצנע ליה:

9מתני' (דף עו.) המוציא תבן כמלא פי פרה עצה כמלא פי גמל עמיר כמלא פי טלה עלי שום