רי"ף שבת לט:

1האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי עשאוה כבולשת דתנן (ע"ז ע:) בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה כולן מותרות מפני שאין להם פנאי לנסך אלמא כיון דבעיתי לא אתי לנסוכי הכא נמי כיון דבעית לא אתי להרהורי והכא מאי בעתותא איכא איבעית אימא בעתותא דליליא ודאיגרא ואיבעית אימא בעתותא דרביה ואיבעית אימא בעתותא דשכינה ואיבעית אימא שאני רב יהודה דאיכא אימתא דמריה עליה דקרי שמואל עליה דרב יהודה אין זה ילוד אשה ואיבעית אימא נשוי הוה דאמר רב נחמן אם היה נשוי מותר ואיבעית אימא כי הא אורי ליה דתני אבא בריה דרב בנימין בר חייא אבל מסייע בביצים מלמטה ואבע"א כי הא אורי ליה דא"ר אבהו א"ר יוחנן גבול יש לה מעטרה ולמעלה אסור מעטרה ולמטה מותר

2(נדה יג:) אמר רב כל המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי ולימא אסור משום דקא מגרי יצר הרע אנפשיה רבי אמי אמר נקרא כופר שכן אומנותו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך ועבוד ע"ז והולך ועובד איכא דאמרי א"ר אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו למחיצתו של הקב"ה שנא' (בראשית לח) וירע בעיני ה' אשר עשה וכתיב (תהילים ה׳:ה׳) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע א"ר אלעזר מאי לא יגורך רע לא יגור במגורך רע ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (ישעיהו א׳:ט״ו) ידיכם דמים מלאו אלו המנאפים ביד כדתנא דבי רבי ישמעאל (שמות כ) לא תנאף לא תהא נואף בין ביד בין ברגל וקרי ביה לא תנאיף

3ת"ר הגרים והמשחקים בתינוקות מעכבין את המשיח בשלמא גרים משום דר' חלבו דאמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי אלא משחקין בתינוקות מאי היא אילימא משכב זכור בני סקילה נינהו ואלא דרך אברים בני מבול נינהו אלא דנסבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו דא"ר יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר (ישעיהו נ״ז:ט״ז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי:

4גרסינן בפרק אין מעמידין בהמה (ע"ז כח:) אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת סבור מינה הני מילי דשחיקי סמנין מאתמול אבל מישחק ואיתויי לא אמר להו ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מיפרשא לי מיניה דמר יהודה דאפילו מישחק ואיתויי מרה"ר נמי:

5ההיא אמתא דהות בי מר שמואל דמרדה לה עינא בשבתא וצווחה וליכא דמשגח בה פקע עינא ומתה נפק מר שמואל ודרש עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת כגון מאי אמר רב יהודה כגון רירא דיצא דמא ודמעתא וקדחא ותחלת אוכלא לאפוקי סוף אוכלא ופצוחי עינא דלא אמר רבי