רי"ף שבת מ:

1הלל לרב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמרי חלא לא אמר רב כהנא הני בני מחוזא כיון דמפנקי אפי' חמרא מסי להו ואסיר רבינא איקלע לבי רב אשי חזייה דדרכ' ליה חמרא אגבא דכרעיה וצמית ליה בחלא א"ל לא סבר לה מר להא דאמר רב הלל חלא לא איכא דאמרי דקא צמית ליה בחמרא א"ל ולא סבר לה מר להא דאמר רבא הני בני מחוזא כיון דמפנקי אפילו חמרא מסי להו ואסיר ומר נמי קא מפנק א"ל גב היד וגב הרגל שאני דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב גב היד וגב הרגל הרי היא כמכה של חלל ומחללין עליה את השבת:

2ת"ר רוחצים במי גדר במי חמתן במי עסיא במי טבריא אבל לא בים הגדול ולא במי המשרה ולא בימה של סדום בים הגדול אוקימנא (דף קט:) במים הרעים שבו אבל במים היפין שבו רוחצין ולא במי המשרה אוקימנא בדאשתהי אבל לא אשתהי רוחצין:

3מתני' אין אוכלין איזובין בשבת מפני שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבובראה כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה חוץ ממי דקלים וכוס של עיקרין מפני שהן לירוקין אבל שותה הוא ממי דקלים [לצמאו] וסך שמן של עיקרין שלא לרפואה:

4גמ' (דף קי.) כל האוכלין לאתויי מאי לאתויי טחול לשינים וכרשינין לבני מעים כל המשקין לאיתויי מאי לאיתויי מי צלפין בחומץ:

5אמר ליה רבינא לרב אשי מהו לשתות מי רגלים בשבת אמר ליה תנינא כל המשקין שותה ומי רגלים לא שתו אינשי:

6(דף קי:) תניא מנין לסירוס באדם שהוא אסור תלמוד לומר (ויקרא כ״ב:כ״ד) ובארצכם לא תעשו בכם לא תעשו ואפילו מסרס אחר מסרס חייב אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הכל מודים (דף קיא.) במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב שנאמר (ויקרא ו׳:י׳) לא תאפה חמץ (ויקרא ב׳:י״א) לא תעשה חמץ במסרס אחר מסרס מנין שהוא חייב שנאמר (ויקרא כ״ב:כ״ד) ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כורת חייב על נותק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב:

7מתני' החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן וורד ובני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן וורד שכן דרכן לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם:

8גמ' החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ והתניא לא יגמע ופולט אבל מגמע הוא ובולע כי תנן נמי מתניתין מגמע ופולט תנן:

9תוספתא * [דשבת פי"ג סי' ז'] אין לועסים מוסכי