רי"ף שבת מה.

1חצר כאן לחצר אחרת והלכתא כרב הונא:

2בעי רב הונא בריה דרב יהושע פירש טליתו וקיפל והניח וקיפל והניח מאי כבא להציל דמי או כבא לקפל דמי מדאמר רבא אטעייה רב שזבי לרב חסדא ודרש ובלבד שלא יביא כלי מחזיק יותר מג' סעודות ש"מ כבא להציל דמי ושפיר דמי:

3א"ל ר"נ בר יצחק לרבא מאי טעותא א"ל דתנן ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט כלי אחר ויצרף כלי אחר הוא דלא אבל בההוא מנא כמה דבעי מציל:

4ואומר לאחרים בואו והצילו לכם וכו': חשבון מאי עבידתיה נימרו ליה מהפקירא קא זכינא אמר רבא הכא בירא שמים עסקינן דלא ניחא ליה דליתהני מאחרים ובחנם נמי לא ניחא ליה דליטרח וה"ק אם היו פקחים דידעי דכי האי גונא לאו שכר שבת הוא עושין עמו חשבון לאחר השבת:

5מתני' ולשם הוא מוציא כל כלי תשמישו ולובש כל מה שהוא יכול ללבוש ועוטף כל מה שהוא יכול לעטוף ר' יוסי אומר י"ח כלים וחוזר ולובש ומוציא ואומר לאחרים בואו והצילו עמי:

6והלכתא כת"ק: (מתני') ר"ש בן ננס אומר פורסין עור של גדי ע"ג שידה תיבה ומגדל שאחז בהן האור מפני שהוא מחרך ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה ר' יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים שהן מתבקעין ומכבין את הדליקה מפני שאינן יכולין לקבל האור:

7גמ' ולית הלכתא כר' יוסי דקסבר גרם כיבוי אסור:

8אמר רב יהודה טלית שאחז בה האור פושטה ומתכסה בה ואם כבתה כבתה וכן ס"ת שאחז בו האור פושטו וקורא בו ואם כבה כבה:

9(דף קכ:) ת"ר נר שע"ג טבלא מנער את הטבלא והיא נופלת מאליה ואם כבתה כבתה אמרי דבי ר' ינאי לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור ונר שאחורי הדלת אסור לפתוח ולנעול כדרכה דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות ואסור לפתוח הדלת כנגד המדורה בשבת ואפילו ברוח מצויה:

10מתני' (דף קכא.) נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני