רי"ף שבת נ:

1לחומרא:

2מפני האורחין ומפני ביטול בית המדרש דמצוה נינהו דאמר ר' יוחנן גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחין ומפני ביטול בית המדרש ורב דימי אמר יותר מהשכמת בהמ"ד דקתני מפני האורחין והדר תני ומפני ביטול בהמ"ד אבל שלא במקום מצוה לא אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני השכינה שנאמר (בראשית י״ח:ג׳) ויאמר * [צ"ל אדני] ה' אם נא מצאתי חן בעיניך וגו':

3אר"א בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת ב"ו אין הקטן יכול לומר לגדול המתן לי עד שאבא אצלך ואילו בהקב"ה כתיב ויאמר * [צ"ל אדני] ה' [וגו'] אל נא תעבור מעל עבדך:

4אמר רב יהודה בר שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן ו' דברים כשאדם עושה אותם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן הכנסת אורחין ובקור חולים ועיון תפלה והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חבירו לכף זכות

5(דף קכז:) ת"ר הדן את חבירו לכף זכות דנין אותו לכף זכות ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון שהיה נשכר שם ג' שנים אצל בעל הבית בדרום כיון שהגיע ערב הרגל אמר לו תן לי שכרי ואלך ואפרנס את אשתי ואת בני א"ל אין לי מעות תן לי בהמה א"ל אין לי תן לי קרקע א"ל אין לי תן לי פירות א"ל אין לי תן לי כרים וכסתות א"ל אין לי הפשיל טליתו לאחוריו והלך לו בפחי נפש לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ונטל עמו משאוי ג' חמורין אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים והלך לביתו לאחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו (בידו) ואמר לו כשאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי לך אין לי מעות במה חשדתני אמרתי שמא מצאת פרקמטיא בזול וכשאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי לך אין לי בהמה במה חשדתני אמרתי שמא מושכרות הן ביד אחרים וכשאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי במה חשדתני אמרתי שמא מחוכרות הן ביד אחרים וכשאמרת לי תן לי פירות ואמרתי לך אין לי במה חשדתני אמרתי שמא אינן מעושרות וכשאמרת לי תן לי כרים וכסתות ואמרתי לך אין לי במה חשדתני אמרתי שמא הקדישתן לשמים אמר לו העבודה כך היה שהקדשתי כל נכסי לשמים בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה וכשבאתי אצל חבירי שבדרום התירו לי את נדרי ואתה כשם שדנתני לכף זכות כך ידין אותך המקום לכף זכות:

6ת"ר מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת בת ישראל וכשבא למלון השכיבה אצל מרגלותיו למחר השכים וטבל ובא ושנה לתלמידיו ואמר להם כשהשכבתיה אצל מרגלותי במה חשדתוני אמרנו שמא תלמיד אחד יש בינינו שאינו בדוק לרבי וכשירדתי וטבלתי במה חשדתוני אמרנו שמא מטורח הדרך ראה רבינו קרי אמר להם העבודה כך היה וכשם שדנתוני לכף זכות כך ידין המקום אתכם לכף זכות:

7ת"ר פעם אחת הוצרך דבר לחכמים אצל מטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה אמרו מי ילך אצלה אמר להם רבי יהושע בן חנניא אני אלך אצלה הלך אצלה הוא ותלמידיו כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפליו ברחוק ד' אמות ונכנס ונעל הדלת אחריו וכשיצא ירד וטבל ושנה לתלמידיו אמר להם בשעה שחלצתי תפילין במה חשדתוני אמרנו שמא קסבר רבי אסור ליבנס בדבר שבקדושה במקום הטנופת וכשנעלתי הדלת בפניכם ונכנסתי במה חשדתוני אמרנו שמא דבר מלכות בינו ובינה וכשיצאתי וירדתי וטבלתי ועליתי ושניתי במה חשדתוני אמרנו שמא נתזה צנורא מפיה על בגדו של רבי אמר להן העבודה כך היה ואתם כשם שדנתוני לכף זכות כך ידין אתכם המקום לכף זכות:

8ולא את הלוף ולא את החרדל: (דף קכח.) ת"ר מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצביים ואת החרדל מפני שהוא מאכל ליונים ר"ש בן גמליאל אומר אף מטלטלין שברי זכוכית מפני שהוא מאכל לנעמיות א"ל ר' נתן אלא מעתה חבילי זמורות יטלטלו מפני שהן מאכל לפילין ור"ש בן גמליאל אמר לך פילין לא שכיחי נעמיות שכיחי:

9אמר אביי רשב"ג ור"ש ורבי ישמעאל ור"ע כולהו סבירא להו שכל ישראל בני מלכים הן רשב"ג הא דאמרן רבי שמעון דתנן (דף קיא.) בני מלכים סכין שמן וורד על גבי מכותיהן רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם ר' ישמעאל ור' עקיבא דתניא (ב"מ דף קיג:) הרי שהיו נושין בו אלף זוז והיתה לו אצטלא * בס"י בת"ק מנה בת מאה מנה מפשיטין אותו ומלבישין אותו אצטלא הראויה לו ותאנא דבי רבי ישמעאל רבי [ישמעאל] ור' עקיבא אמרו כל ישראל ראוין לאותה אצטלא וקיי"ל דכל כי האי גוונא שיטה היא ולית הלכתא כחד מינייהו (ואין מטלטלין את החרדל דקיי"ל בהא כסתם משנה):

10מתני' (דף קכו:) חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותם ואם לאו אין מטלטלין אותם (דף קכח:) כופין את הסל לפני האפרוחים שיעלו ושירדו תרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתכנס מדדין עגלים וסייחים ואשה מדדה את בנה אמר רבי יהודה אימתי