רי"ף שבת סג.

1ותחתיו טיט כמו דבק ואם ירד אדם שם חוששין שמא יטבע באותו הטיט וידבק שם ואינו יכול לעלות עד שמתקבצין בני אדם ומעלין אותו משם ויש מי שאומר הרוחץ באותה בקעה מצטנן ואותן המים משלשלין את בני המעים:

2ואין עושין אפיקטויזין בשבת: אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא בסם אבל ביד מותר תניא ר' נחמיה אומר אף בחול אסור מפני הפסד אוכלין ומסתברא דהני מילי היכא דליכא צער אבל היכא דאית ליה צער וכשמקיא אוכלין שבבטנו מתרפא מותר וכן אמר בעל הלכות משמי' דרב צמח בר פלטוי גאון ז"ל:

3אין מעצבין את הקטן. אמר רבה בר בר חנה לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי והאנן תנן אין מעצבין את הקטן התם בחומרי שדרה דמיחזי כבונה:

4ואין מחזירין את השבר וכו': אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל הלכה (דף קמח.) מחזירין את השבר בשבת וכן הלכה:

5סליקו להו חבית

6שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני וכן שואלת אשה מחברתה ככרות ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר השבת וכן ערבי פסחים בירושלים שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו ואוכל פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יו"ט:

7גמ' א"ל רב נתן לאביי מ"ש הלויני ומ"ש השאילני א"ל השאילני לא אתי למיכתב (דלאו זמן מרובה הוא) אבל הלויני (דזמן מרובה הוא) אתי למיכתב איתמר הלואת יו"ט רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע ורבא אמר ניתנה ליתבע הא מילתא אפליגו בה רבוואתא איכא מאן דפסק כרב יוסף ואמר משום דרב יוסף רביה הוה לגביה דרבא ועוד דהא רב אויא סבר לה כוותיה דשקיל משכנתא ורבה בר רב הונא נמי קא מערים אערומי שלא היה תובעו בפירוש אלא אמר לו הלויני וכשהלוהו אומר לו הרי יש לי אצלך כך וכך ואיכא מאן דפסק כרבא דאמר ניתנה ליתבע ואמר משום דהוא בתרא וקי"ל בבתראי:

8מתני' מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מן הכתב ומפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השולחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום קוביא:

9מטילין חלשים על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות:

10גמ' (דף קמט.) מ"ט רב ביבי אמר גזירה שמא ימחוק אביי אמר גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות מאי בינייהו איכא בינייהו דכתיבי אכתלי ומדלאי