רי"ף שבת סה.

1דעיילי בצפרא לא אמרי' אי לאו דעיילי מאתר קריבא לא הוו עיילי בצפרא אלא אמרינן הכי מאתרא רחיקא אתו והאי דאתו בצפרא בליליא אזלי עד דמטו לחומה וביתו התם וקא עיילי השתא ומאי אא"כ באו ממקום קרוב ה"ק לא יספוד בהן ישראל אלא ימתין כדי שיבאו ממקום קרוב והלכה כשמואל דדייקא מתניתין כוותיה דתנן במכשירין (מכשירין פרק ב') עיר שישראל ונכרים דרין בתוכה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת אם רוב נכרים מותר לרחוץ בה מיד ואם רוב ישראל ימתין בכדי שיחמו חמין מחצה על מחצה ימתין בכדי שיחמו חמין ר' יהודה אומר באמבטי קטנה אם יש בה רשות רוחץ בה מיד (דף קנא.) מאי רשות א"ר יצחק ברי' דרב יהודה כגון אדם חשוב שיש לו י' עבדים שמחממין לו עשרה קומקומוסין בבת אחת מותר לרחוץ בה מיד

2(עירובין דף לח:) ת"ר לא יטייל אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה כיוצא בו לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי שתחשך ויכנס למרחץ מיד:

3מתני' עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיז בו אבר ושומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול (דף קנא:) בשביל שיצטנן וקושרין את הלחי לא שתעלה אלא שלא תוסיף וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה לא שתעלה