רי"ף שבת ו:

1אלא כדי שיטחנו מבעוד יום ואוקימנא אליבא דב"ש דאית להו שביתת כלים אבל לב"ה לית להו שביתת כלים ושרי ואיכא מ"ד אסור ואפי' לב"ה מפני שמשמעת את הקול

2(דף יח:) ת"ר לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמוסין ותניח לתוך התנור ע"ש עם חשיכה ואם עשתה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו כיוצא בו לא ימלא נחתום חבית של מים ויניח לתוך התנור ערב שבת עם חשיכה ואם עשה כן למוצאי שבת אסורים בכדי שיעשו מאי טעמא גזירה שמא יחתה בגחלים ואי אמרת מוגמר וגפרית מ"ט לא גזרינן שמא יחתה בגחלים התם לא מחתה להו דאי מחתה להו פסדי דקא סליק בהו קוטרא ואונין של פשתן נמי לא גזרינן דכיון דקשי להו זיקא לא מגלי להו צמר ליורה נמי לא גזרינן ביורה עקורה וטוחה דליכא למיחש לא לאחתויי ולא למיגס בה והשתא דאמר מר גזירה שמא יחתה בגחלים האי קדרה חייתא [ובשיל] שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסיר ואי שדא ביה גרמא חייא שפיר דמי מאי טעמא דאסח לדעתיה מינה דאמר השתא ודאי לא בשיל ולא אתי לאחתויי:

3והשתא דאמר מר כל מידי דקשי ליה זיקא לא מגלי ליה האי בישרא דגדיא ושריק שפיר דמי דברחא ולא שריק אסיר דגדיא ולא שריק דברחא ושריק רב אשי שרי ורב ירמיה מדפתי אסר:

4איכא דאמרי דגדיא בין שריק בין לא שריק שפיר דמי דברחא ושריק נמי שפיר דמי כי פליגי דברחא ולא שריק רב אשי שרי ורב ירמיה מדפתי אסר.

5וקא פסקי רבוואתא כי האי לישנא בתרא וכרב אשי ואיכא מאן דפסק כרב ירמיה מדפתי דאסר ואנן נמי כרב ירמיה מדפתי ס"ל דחזינן סוגיא דשמעתא כוותיה דאמרינן אמר רבינא האי קרא חייא כיון דקשי ליה זיקא כבשרא דגדיא דמי ושרי מכלל דאי בברחא אסיר ושמע מינה דברחא אסיר:

6מתני' (דף יז:) ב"ש אומרים אין פורשין מצודות חיה ועוף ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום וב"ה מתירין בש"א אין מוכרין לנכרי ואין טוענין עמו ולא מגביהין