רי"ף שבת ז:

1בד"א לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מפליגין ופוסק עמו ע"מ לשבות ואינו שובת דברי רבי רשב"ג אומר אינו צריך ומצור לצידן אפילו בערב שבת מפליגין

2יש מי שאומר הא דתניא אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת בזמן שהספינה גוששת ואין במים עשרה טפחים ומשום גזירת תחומין גזרו בה אבל למעלה מי' טפחים לא גזרו ומשום הכי נהגו העם להפליג בים הגדול והאי טעמא פריכא הוא דאי מהאי טעמא הוא דאין מפליגין הוה ליה למיתנא אין מפליגין בספינה קטנה אמאי תני ספינה סתם דמשמע בין קטנה בין גדולה ועוד מאי איריא ג' ימים אפי' טפי נמי ועוד לדבר מצוה אמאי שרי והא העמידו דבריהם במקום עשה כדתנן (פסחים צא:) אונן טובל ואוכל את פסחו לערב אבל לא בקדשים ואמרי' עלה (פסחים צב.) גבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת גבי קדשים העמידו דבריהם במקום עשה

3אלא היינו טעמא דאין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת משום בטול מצות עונג שבת דכל ג' ימים הויא להו שינוי וסת משום נענוע הספינה כדכתיב בהו (תהלים קו) יחוגו וינועו כשכור וגו' ולא יכלי למעבד עונג שבת ולאחר שלשת ימים הויא להו נייחא ובעי מיכלא ומקיימי מצות עונג שבת והיינו טעמא דלדבר מצוה שרי משום דפטירי ממצות עונג דאמר מר (סוכה כה.) העוסק במצוה פטור מן המצוה ותנן נמי (שם) שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה ולהכי נמי אמרינן (סוכה מד:) אסור להלך בערבי שבתות יתר על שלש פרסאות דאינון שנים עשר מיל משום דמבטיל ליה למצות עונג שבת כדמפרשא בהדיא והוא הדין שאין צרין על עיירות של נכרים פחות משלשה ימים קודם לשבת משום דלא מיתהני להו מיכלא ומשתיא תוך ג' ימים משום טרדא ופחדא דליבא ולבתר תלתא יומי פרח פחדייהו ומקיימי ליה לעונג שבת:

4גרסינן בפרק לולב וערבה (דף מד:) אמר איבו משום ר' אלעזר בר' צדוק אל יהלך אדם בערב שבת יותר משלש פרסאות אמר רב כהנא לא אמרן אלא לביתיה אבל לאושפיזיא אמאי דנקיט סמיך איכא דאמרי אמר רב כהנא לא נצרכה אלא אפילו לביתיה ואמר רב כהנא בדידי הוה עובדא ואפילו כסא דהרסנא לא אשכחי:

5ת"ר אין צרין על עיירות של נכרים פחות משלשה ימים קודם השבת ואם התחילו אין מפסיקין אפילו בשבת וכן היה שמאי דורש (דברים כ) עד רדתה ואפילו בשבת:

6גרסינן בעירובין (דף מה.) אמר רב יהודה אמר רב נכרים שצרו על עיירות של ישראל אין יוצאין עליהן בבלי זיין ואין מחללין עליהן את השבת:

7תניא נמי הכי עיירות של ישראל שצרו עליהן נכרים אין יוצאין עליהן בבלי זיין ואין מחללין עליהן את השבת בד"א בשבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת ובעיר הסמוכה לספר אפילו לאבאו אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהם בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת:

8(דף יח.) מתני' אמר רבן שמעון בן גמליאל נוהגין היו של בית אבא שהיו נותנין כלי לבן שלהן לכובס נכרי שלשה ימים קודם השבת ושוין אלו ואלו שטוענין בקורות בית הבד ובעיגולי הגת:

9גמ' (דף יט.) (מאי שנא כולהו דפליגי ומאי שנא הנך דלא פליגי ב"ש כולהו אי עביד בשבת חייב חטאת גזרו בהו רבנן ע"ש עם חשיכה הנך דאי עביד להו בשבת לא מחייב חטאת לא גזרו בהו רבנן) מאן תנא דכל מילי דאתא ממילא שפיר דמי ר' יוסי ב"ר