רי"ף יבמות כ:

1להקל:

2(דף סד:) אמר רבא לא ישא אדם אשה לא ממשפהת נכפין ולא ממשפהת מצורעים והוא דאיתחזק בתלתא זימני אבל בתרי זימני אקראי בעלמא הוא:

3(דף סה.) תנו רבנן נשאת לראשון ולא היו לו בנים לשני ולא היו לו בנים לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים ואם נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה איבעיא להו נשאת לשלישי ולא היו לו בנים מהו דליתבעוה הנך קמאי מצי' אמרה להו השתא הוא דכחשי ואם נשאת לרביעי לבתר דאפקה שלישי בלא כתובה והיו לה בנים עם רביעי לא מפקא משלישי כלום דאמר לה השתא הוא דבריאת הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה אמר ר' אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת מ"ט היא קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ

4חזינן לגאון דקאמר הא דאמר רב אמי דברים שבינו לבינה היא נאמנת לדברי משנה ראשונה הוא ולא עבדינן בה עובדא דתנן (נדרים דף צ:) בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה חדא מינייהו האומרת השמים ביני לבינך והא אידחיא לה דתנן חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה אלא האומרת השמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה

5ואנן לא סבירא לן הכי דלא אתא רב אמי לאשמועינן דין משנה ראשונה אלא הא דרב אמי על מתני' דהכא אמירא דתנן נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל ותני עלה יוציא ויתן כתובה וקא מיבעיא לן השתא היכא דשהה עמה עשר שנים ולא ילדה וקא אתי ואמר מינה הוא דלאו בת אולודי היא ולית לה עלאי כתובה דבעינן לאפוקה ולמיסב איתתא אחריתי דבת אולודי היא וקאמרה איהי האי דשהאי