רי"ף יבמות כח:

1הפסידה בלאותיה קיימין:

2ירושלמי * כאן הל"א ע"ש כי חסר כאן ולא פירות אמר רבי אבינא שאינה יכולה להוציא ממנו פירות שאכל הדא דתימא בשנטלה כתובה או מזונות משבא ראשון אבל אם נטלה עד שלא בא הראשון כמה דלא מפקא מיניה כך לא מפיק מינה:

3(דף פט:) אמר ר' יצחק מניין שהפקר בית דין היה הפקר שנאמר (עזרא י׳:ח׳) וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל * צ"ל רכושו (אשר לו) ר' אלעזר אומר מהכא (יהושע י״ט:נ״א) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל וגו' וכי מה ענין ראשים אצל אבות לומר לך מה אבות מנחילין לכל מי שירצו אף ראשים מנחילין לכל מי שירצו:

4והולד ממזר מזה ומזה בשלמא משני הוי ממזר אלא מראשון אמאי אשתו היא וישראל מעליא הוא וקא שרינן בממזרת אמר שמואל אסור בממזרת וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן אסור בממזרת ואמאי קרו ליה ממזר לאסרו בבת ישראל (דף צ:) תניא א"ר אליעזר בן יעקב שמעתי שב"ד היו מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על הסוס בשבת בשני יוונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך ושוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לב"ד והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא מפני שהשעה צריכה לכך:

5ולא זה וזה מטמאין לה כדכתיב (ויקרא כד) כי אם לשארו הקרוב ואמר מר שארו זו אשתו וכתיב (ויקרא כד) לא יטמא בעל יש בעל מיטמא ויש בעל אינו מיטמא הא כיצד מיטמא הוא לאשתו כשרה ואינו מיטמא לאשתו פסולה:

6(דף צא.) ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה כתובה מאי עבידתא והאמרת לית לה כתובה אמר רב פפא כתובת בנין דיכרין מהו דתימא איהי דעבדא איסורא קנסוה רבנן לזרעה לא קנסו רבנן קמ"ל מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא ולא מיבם מדרבנן ואחיו של שני חולץ מדרבנן ולא מיבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן:

7מתני' (דף צב.) האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים תצא והולד הראשון והאחרון