רי"ף יבמות ח:

1הנשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן אם מתו או נתגרשו או מיאנו צרותיהן מותרות:

2גמ' טעמא דגירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ואחר כך מת הנשוי נכרית הוא שהנכרית מותרת אבל מת הנשוי נכרית ואח"כ גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה דהויא לה נכרית צרת אחות אשה בזיקה ואע"ג דגירש לה לאחות אשה לא משתריא לה נכרית דגזרינן משום זיקה דעלמא

3ואי קשיא לך צרת ערוה מן הנישואין דהא כיון דגירש לערוה או שמתה ואח"כ מת משתריא צרתה ולא גזרינן משום הך דלא נתגרשה התם כיון דערוה היא מיגמר גמרי לה אינשי וקלא אית לה הכא זיקה דרבנן היא אי נמי התם גבי ערוה כיון דגרשה מיקמי דנפלה לה קמי יבם מהני בה גירושין דכי נפלה לה צרה גבי יבם בהתירה נפלה קמיה אבל הכא גבי נכרית כיון דבשעת נפילה באיסור זיקה נפלה קמיה לא מהני בה גירושין ולא מידי והאי טעמא טפי עדיף ומסתברא מההוא קמא:

4מתני' וכולן שהיו בהם ספק קידושין או ספק גירושין הרי אלו חולצות ולא מתיבמות כיצד ספק קידושין זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין כיצד ספק גירושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גירושין: * בד"ק ובד"ס ליתא לתי' גמ'

5גמ' וכן אם היתה עומדת ברה"ר וזרק לה גיטא ספק קרוב לה ספק קרוב לו ספק גירושין הוא וחולצת ולא מתיבמת כדאיתא בקידושין דאמר רבא (מכילתין דף לא:) כל שיש בקידושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקידושין וזהו בגירושין דקתני במתני' לאו דווקא הוא אלא משום דתנא זהו בקידושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקידושין ומפני מה לא תקנו רבנן זמן בקידושין בשלמא