רי"ף יבמות ט:

1מעצמו וכבר פרישנא לה בדוכתא אחריתי ולית בה קושיא:

2מתני' (דף לא:) שלש אחין נשואין ג' נשים נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתיבמות שנאמר (דברים כ״ה:ה׳) ומת אחד מהם יבמה יבא עליה שעליה זיקת יבם אחד ולא שיש עליה זיקת שני יבמין רבי שמעון אומר מיבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה:

3גמ' ואי זיקת ב' יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי אלא מדרבנן וגזרה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתיבמות וניבם לחדא ונחלוץ לאידך גזירה שמא יאמרו בית מקצתו בנוי (דף לב.) ומקצתו חלוץ ויאמרו אי דמיבם והדר חליץ הכי נמי אלא גזירה דלמא חליץ ברישא והדר מיבם וקם ליה באשר לא יבנה ורחמנא אמר כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

4אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמחלפא בבעלת הגט דעלמא איכא דאמרי אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה אפילו היא מאי דעבד שקליה והא דאמרינן בזיקת שני יבמין מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה לא תימא הני מילי היכא דאיכא צרה דאיכא למיגזר משום צרה אלא אפילו היכא דליכא אלא חדא יבמה ואיכא עלה זיקת ב' יבמין מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה כדתנן בפרק האשה (דף צו:) בן ט' שנים ויום א' הבא על יבמתו ומת חולצת ולא מתיבמת ואמר רבא עלה הא דאמרי רבנן זיקת שני יבמין מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה לא תימא ה"מ היכא דאיכא צרה דאיכא למיגזר משום צרה דהא הכא דליכא צרה מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה:

5מתני' (דף לב.) שני אחין נשואין שתי אחיות ומת אחד מהם ואח"כ מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:

6(דף לג:) שנים שקדשו ב' נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו של זה בזה ושל זה בזה הרי אלו חייבין משום אשת איש ואם היו אחים אף משום אשת אח ואם היו אחיות אף משום אשה אל אחותה ואם היו נדות אף משום נדה ומפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן ואם היו קטנות ולא היו ראויות לילד מחזירין אותן מיד ואם היו כהנות נפסלו מן התרומה:

7גמ' החליפו ברשיעי עסקינן אמר רב יהודה תני הוחלפו (דף לד.) ומאן האי תנא דאית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת א"ר יהודה אמר