רי"ף יומא ה.

1מב"ד ואע"ג דקא צייד כוורי ראה תינוק שנפל לבור עוקר חולי' ומעלהו והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא מתקן דרגא לחול ננעלה דלת בפני תינוק שובר את הדלת ומוציאו והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא מיתבר ליה שיפי:

2מכבין ומפסיקין מפני הדליקה והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מב"ד ואע"ג דקא ממכיך מכוכי וצריכא דאי אשמועינן ים משום דאי לא מסיק ליה מיית אבל בור איפשר דיתיב אפומא דבירא ומכשכש ליה צריכא ואי אשמועינן בור משום דקא מבעית אבל דלת איפשר דיתיב ליה בהאי גיסא ומכשכש ליה באמגוזי צריכא מכבין ומפסיקין למה לי אמר ר' אלעזר לא נצרכה אלא לחצר אחרת:

3אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב היכי דמי אילימא דאיכא תשע' ישראל וחד עובד כוכבים הא רובא ישראל נינהו אי נמי מחצה על מחצה ספק נפשות להקל אלא דאיכא תשעה עובד כוכבים ואחד ישראל הא נמי פשיטא דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי לא צריכא דפריש חד מנייהו ואזל לחצר אחרת ונפלה בה דליקה מהו דתימא כל דפריש מרוב קא פריש ולא מפקחינן קא משמע לן אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב איני והאמר ר' אסי אמר רבי יוחנן אפי' תשעה עובדי כוכבים ואחד ישראל באותו חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין לא קשיא הא דפרוש כולהו והא דפרוש מקצתייהו:

4מתני' מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת ספק עובד כוכבים ספק ישראל מפקחין עליו מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו:

5גמ' (דף פה.) מצאוהו חי מפקחין עליו פשיטא לא צריכא אלא אפי' לחיי שעה תנו רבנן עד היכן הוא בודק עד טבורו ויש אומרי' עד חוטמו בדק ומצא עליונים מתים לא יאמר כבר מתו התחתונים מעשה היה ונמצאו העליונים מתים והתחתונים חיים אמר רב פפא מחלוקת ממטה למעלה אבל ממעלה למטה כיון דבדק ליה עד חוטמו שוב אינו צריך דכתיב (בראשית ו׳:י״ז) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו ומנא לן דפקוח נפש דחי שבת (שם ע"ב) א"ר יהודה אמר שמואל אמר קרא (ויקרא י״ח:ה׳) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהם ולא שימות בהם:

6מתני' חטאת ואשם ודאי מכפרין מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה והתשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה ועל חמורות הוא תולה עד שיבא יום הכפורים ויכפר:

7גמ' תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה השתא על לא תעשה מכפרת על עשה מיבעיא אמר רב יהודה הכי קאמר על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה:

8(דף פו.) שאל רבי מתיה בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש א"ל שלשה הן ותשובה עם כל אחת ואחת מהן עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו שנא' (ירמיהו ג׳:כ״ב) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר שנאמר (ויקרא יז) כי ביום הזה יכפר עליכם עבר אדם על כריתות ועל מיתות ב"ד ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורים ממרקין שנא' (תהילים פ״ט:ל״ג) ופקדתי בשבט פשעם