ראשון לציון על אסתר א:יד
ראשון לציון על אסתר · Rishon LeTzion on Esther 1:14
Open in the reader →1והקרוב אליו כו' י"ל למה ידבר ממוכן הקטן שבכולם בראשונה ועוד מהו אומרו לא על המלך לבדו עותה וכו' דנראה שלא יספיק להמיתה אם עותה על המלך לבדו ואחר האמת לא תתחייב המיתה זולת בדבר הנוגע למלך וכמעט דברי ממוכן אין להם הבנה. ונראה כי החכמים היושבים לפני המלך הרגישו מדברי המלך שדעתו היא להציל את ושתי מן המיתה ולזה היה מבקש יודעי העתים ודקדק עוד לומר במלכה ושתי ודרז"ל במלכה אע"פ שאינה ושתי כו' לזה נתחכמו לדונה בדין א' שכל הדתות יסכימו על המשפט וזה יצא ראשונה מי יתחיל לגלות דעתו אם היה מתחיל לדבר הגדול שבהם אז ימצא תואנה המלך שלא דנו אותה כמשפט ומצד שהתחילו לדונה מהגדול השאר חלקו לו כבוד ולא חלקו עליו ומה גם כאשר ישאל שבדיני ישראל בדיני נפשות מתחילין מן הצד יא' כי דנוה משפט מעוקל ויענישם לזה התחיל ממוכן לדבר הקטן שבכלם ונתחכם לפסוק דינה באופן שאין מציאות לפטרה ואמר לא על המלך כו' הנה הדבר מובן מאליו שעותה על המלך והמורד במלכות חייב מיתה ולהיות דחשש ממוכן שתהיה איזו סברא דלהיותה מלכה אינו נחשב מרד כי גדול כבודה מכבודו ולז"א אחשורוש בדבריו כדת מה לעשות וכו' לזה אמר לא על כו' פי' דאם לא היה המרד אלא מצד שנגעה בכבוד המלך אז היה צד לפטור אותה מצד שהיא מלכה אלא כי על כל כו' פי' דהפסידה מלכות אחשורוש ומגיע קלון לכללות המלכות של אחשורוש וחוזר הביזוי למלך שיתבזה בפה כל העולם וז"א וכדי בזיון וקצף ואומרו מלת וקצף דהנה ידוע הוא דכאשר יגיע לאדם ביזוי וכדומה ויכול לנקום נקם ולהסיר הביזוי לא יתכעס והכעס בא כל עוד אשר לא תשיג ידו לתקן ולז"א לו וכדי בזיון וקצף שאז אין יכולת בידו להסיר הביזיון וישאר הקצף. או יאמר דאז כאשר ימשך מזה בזיון למלכות ויקצוף ג"כ על השרים למה לא יעצוהו למנוע הבזיון ולזה הם מודיעים אותו מעתה כדי שלא תשאר עליהם אשמה ובזה ג"כ נ"ט לדבריו למה טרח לבקש טעמים ודינים להמית ושתי כאמור ולא הי"ל לדונה אלא על המעשה אשר עשתה ולא על מה שמסתעף ממנו ובמה שפי' יבא על נכון כי ירא לנפשו אם לא יגלה אוזן המלך כאשר יהיה הדבר וימשך בזיון למלך ואז יקצוף המלך עליהם ויטב הדבר כו' כי מלתא בטעמא קאמר: