ראשון לציון על איכה א:א
ראשון לציון על איכה · Rishon LeTzion on Lamentations 1:1
Open in the reader →1איכה ישבה בדד העיר כו'. צריך לדעת למה סידר הדברים על זה האופן או היה מקדים כל המעלות ואח"כ הירידות או להפך דהיינו שיאמר איכה ישבה הית' כאלמנה היתה למס העיר רבתי עם רבתי בגוים שרתי במדינות או יקדים המאוחר ויא' איכה העיר רבתי עם רבתי בגוים שרתי במדינות ישבה בדד כו'. ועוד הגע עצמך שעשה חלוקה א' כנגד חבירתה למה שינה בסוף הפ' לומר היתה למס לבסוף דהכי היל"ל היתה למס שרתי במדינות כאשר התחיל סדרו הכתוב ישבה בדד בתחי' ואח"כ העיר רבתי עם היתה כאלמנה ואחר רבתי בנוים ה"נ יא' היתה למס שרתי כו':
2אכן הנה ידוע כי כל המגילה הזו היא במקום קינה שהיה מקונן הנביא על ירושלים ועל ישראל והתחיל לקונן על ירושלים והנה מדרך המקונן הוא לעורר הבכי ושלא להפסיק בדברים שאינם מעוררים הבכי לזה לא רצה להאריך במעלתה שביני ביני יפסק הבכי והדמע לזה היה עושה אליה וקוץ בה איכה ישבה בדד העיר רבתי וכן ע"ז הדרך וסיים בה הית' למס לעורר הבכי ג"כ בסוף גמר חלוקא אחת מהקינה כי כן דרך המקונן לעגמת נפש יסיים בדבר המכאיב וזהו הית' למס אחר כל הכבוד הזה ופי' הכתוב הוא דמקונן הנביא אוי ואבוי איכה נהיה הדבר הזה שישבה בדד העיר רבתי עם דהיינו בזמן עצמו שהיא רבתי עם היא יושבת בדד כמ"ש במדרש שקודם החרבן נסתלקה השכינה וברח דודי הגם שעדיין מלאה עם ואומ' בדד ר"ל כמצורע וירצה כי כאשר נסתלק האדון בעה"ר שלט ס"א שהיא הצרעת אח"כ נוסף יגון אחר שבניה יצאוה ונשאר' כאלמנ' דבשלמא כל עוד שהיו בניה בתוכה הגם שדודה ברח עם כל זה אפשר שלא היתה נרגשת ועכשיו שבניה יצאוה היתה כאלמנה והוכר אלמנותה ונמשך לה מזה שמה שהיתה רבתי ושרתי וכו' עתה היא מעלת מס דבהיות מציאות שלא היתה שרתי כו' הגם שלא היתה מעלת מס ועתה מעלה עם היות שהוא יגון אבל אינו כ"כ כהא דהית' שרתי ועתה היתה למס או יא' דה"ק איכה ישבה בדד איך נשארה מבלי בנים משיב המקונן עצמו ואומר היתה כאלמנה משום שהבעל אינינו והיתה כאלמנ' ברח דודה ובא שודדה והגלה בניה מחיקה וזה סיבה לזה. או יאמר דהכונה היא שהנביא נתנבא על כל הקורות ואו' איכה כו' דהיינו שברח ממנה האדון ונשארה בדד וזה היה בחרבן א' והנה תמצא כי עיקר בכייתה תמיד הוא על סילוק השכינה ע"ד אומר' ז"ל על פ' כי אינינו שהיל"ל כי אינם אלא עיקר הוא בעה"ב וע"ז עיקר בכייתה ויללתה על סילוקו ואו' רבתי עם פי' אפי' מלאה עם קודם שגלו ברח ממנה בעלה וחוזרת ובוכה על חרבן בית ב' אשר הוא חמור יותר דתמצא שעל הא' אומ' ישבה בדד ישיבה בעלמא אבל על סילוקו מבית ב' אמרה היתה כאלמנה להיות כי בית א' לא נשאר חרב אלא ע' שנה אבל בית שני מעת נסתלק זה ימים ושנים עדין הוא חרב לז"א היתה כאלמנה וכל זה עדין לא גלו ואמר העוד רבתי בגוים כו' שלא היתה עיר מלאהאוכלוסין כירושלים כאו' ז"ל במדרש איכה ואומר שרתי במדינות פי' דאין מדינה תקיפה כמותה כמ"ש רז"ל שרצה סנחריב לחזור מירושלם אחר כמה שנים שהיה במצור עליה וכה"א לא האמינו מלכי ארץ כו' הרי שהיתה במדינות ואיך נהיה הדבר הזה שבאותו זמן עצמו שהיא רבתי כו' היתה למס כמו שמצינו שהיו מעלים מס קודם החרבן כמה פעמים ולז"א היתה פי' אז בהיותה במעלה הנז' היתה למס וכ"ז עדיין לא היה הגלות אלא כשהתחיל ה' למאוס בה וסילק שכינתו ממנה היו קורותיה כנז' וע"ז בכה תבכה כו' ואח"כ או' גלתה כו' כי מקודם היתה בכה על מה שאירע לה קודם הגלות והטעם אולי ישמעו ויחוסו לחזור בתשובה ולא יגלו ולא היה לה מנחם ולז"א אין לה מנחם: