ריב"א על התורה, דברים כא:יא
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Deuteronomy 21:11
Open in the reader →1ולקחת לך. פי' וחשבתה בלבך לקחתה לך לאשה כמו ואקח אותה לי לאשה. ויגיד זה דכתו' ובעלתה והיתה לך לאשה מכלל דעד השתא לאו אשתו היא. י"מ שביאה ראשונה מותרת מיד. וא"ת ולר' שמעון בר' אליעזר דאמר כופה ומטבילה לשם עבדות וחוזר ומטבילה לשם בת חורין אם כן יעשה זה ולא יבא עליה באסור. וי"ל לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע אם אינו יכול להמתין יבא עליה מיד ולמ"ד שאינו יכול לבא עליה עד לאחר כל המעשה א"כ לית ליה לר' יכפונה ויטבילנה ולדידיה הא לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע דאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו. בקדושי' בעי כהן מהו ביפת תאר משום דרבי בהו מצות יתירות להכי בעי ואיכא תרי לשני התם איכא דאמרי בביאה ראשונה וכולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי בביאה שנייה. ואיכא דאמרי בביאה שנייה כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי בביאה ראשונה. והקשה הר"ר יהודה מאי בעי פשיטא דשרי דהא פינחס היה עמהם והוא היה משוח מלחמה דכתוב וישלח אותם ואת פינחס ועל כלם נאמר ושבית שביו הרי הותרה יפת תאר לכהן ובענין זה אמרינן ביבמות פ' הבא על יבמתו דגיורת פחותה מבת ג' מותרת לכהונה דכתי' החיו לכם ופינחס היה עמהם אלא עמד על הספר. ואני שמעתי דבירושלמי אמר דלא הותרה יפת תאר עד לאחר שבע שכבשו ושבע שחלקו: