ריב"א על התורה, דברים כג:כה
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Deuteronomy 23:25
Open in the reader →1רעך משמע שאסר בכאן דוקא דבר שגדולו מן הארץ אבל לא חולב ומגבן שאין גדולו מן הארץ שהרי י"ל דכוליה קרא דבדינין לאו להכי הוא דאתא דהא איכא לש ומקטף ובודל בתמרים ובגרוגרות דמפקי מניה. ומה שהקשה שם התלמוד היינו לפי לשון הברייתא דמוקים כל קרא לחולב ולמגבן והכי מתרץ התם על זה. סד"א הואיל וכתו' קמה קמה ג' פעמים לרבי נמי מידי דלאו גדולי קרקע קמ"ל. אבל רש"י פי' שיטתו על פי הספרי. וגם מה שפירש"י שור להוציא את האדם פי' כן על פי הספרי וז"ל שור אי אתה חוסם אבל אתה חוסם אדם עכ"ל. והניח שטת התלמוד דמפיק ליה להאי דרשא מן כנפשך דכתו' גבי כרם דקאמר מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור עד"י ב"א: