ריב"א על התורה, שמות יב:יח
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Exodus 12:18
Open in the reader →1עד האחד ועשרים. פרש"י למה נאמר והלא כבר נאמר שבעת ימים לפי שנא' ימים ולילות מנין ת"ל עד יום האחד ועשרים אין לפרש מנין שחייב לאכל מצה שאף בימים אינו חייב לאכול מצה רק שלא יאכל בו חמץ כדפרש"י לעיל גבי ז' ימים גם אין לפרש לילות מנין שלא יאכל חמץ שהרי כבר כתיב כי כל אוכל חמץ ונכרתה וגו' מיום הראשון עד יום השביעי. וא"כ לילות במשמע ע"כ פי' חזקו' וז"ל עוד יש דוחק יש לך דברים שמקבלים שכר עליהם בעשייתן ואין מקבלין עליהם עונש כשאין עושים אותה כגון מצה מלילה הראשון ואילך רשות ומ"מ כתב באכילת הששה עשה שנא' שבעת ימים מצות תאכלו וזהו שפי' לפי שנא' ימים כלומר אם אכל מצה כל ז' ימים הוא קיים שבעת ימים מצות תאכלו לילות מנין כלומר אם אכל מצה כל שבעה לילות מנין שהוא קיים פסוק ומקבל שכר ת"ל עד יום האחד ועשרים: