ריב"א על התורה, שמות יב:ו

1והיה לכם למשמרת. פרש"י שטעון בקור ממום ד' ימים קודם שחיטה. וקשיא דאמרי' בדוקין שבעין ל' יום וא"כ היה לו להצריך ל' יום לבקור. ותירץ ר"ת דהא דאמרי' בדוקין שבעין בעינן ל' יום היינו לידע בין מום קבוע ולמום עובר כי אפי' מום עובר נפסל בו:

2והיה לכם למשמרת. פרש"י זהו שטעון בקור ממום ד' ימים קודם שחיטה ומפני מה הקדים לשחיטתו ד' ימים מה שאין כן בפסח דורות היה ר' מתתי' בן חרש אומר הרי וכו' ונתן להם ב' מצות דם פסח ודם מילה שמלו באותו הלילה ושהיו שטופין בע"ז אמר להם משה משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה עכ"ל. הרי שהיה פסח מצרים בא על ע"ז ודינו כקרבן ע"ז שטעון בקור ד' ימים. לכך הקדים לקיחתו לשחיטתו ד' ימים לביקור. כך פי' הר"ר אליקים. וי"מ שכך היא הנתינת הטעם שפרש"י ושהיו שטופים לע"ז אמר להם וכו' הקדים לקיחה לשחיטה ד' ימים כדי להיות הלקיחה בשעת משיכת ידם מע"ז שהיא בעשור כמו שפרש"י אמר משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם וכו' והיינו דכתיב משכו וקחו לכם צאן. ועוד שפרש"י שמלו באותו לילה והיינו באותה לילה שלקחו הפסח דהא איכא סכנת דרך כל ג' ימים כמו שפרש"י בפרשת שמות הילכך משכו ידיהם מע"ז מבעשור שמלו ואז לקחו הפסח כדי שיהיו שתי מצות בידם פסח ומילה:

3ושחטו אותו. פ"ה וכי כלם שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד פי' דתזבחוהו כתוב אחד ולא שנים כדדריש ליה התם פ"ק דחולין כך פי' התוספות משאנ"ץ בפר' ב' דערובין דחק לפרש כן משום דקשיא מאי קאמר וכן כלם אין הכי נמי דהא שחיטת חולין כשרה בשנים והכא ניחא ליה לאיניש לקיומי מצות בגופיה להכי מייתי קרא דבקדשים אחד שוחט ולא שנים:

4ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל. פרש"י וכי כלם שוחטין אלא מלמד ששלוחו של אדם כמותו. הקשה ר"ת מאורליי' ואמאי צריך קרא לרבויי ששלוחו של אדם כמותו לגבי פסח תיפוק לי' דזכין לאדם שלא בפניו ותירץ דאין זו זכיה דניחא ליה לאינש לקיומי מצוה בגופי' וכה"ג אשכחן בפרק אין בין המודד גבי התורם משלו על חבירו ואע"ג דהתם מספק ליה דאין צריך דעת בעלים דמצוה עליה דידיה רמיא התם שאני דקא מקני ליה חבירו שתורם משלו על של חבירו. אבל הכא פשיטא לן דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה ור' אומר שאין אנו צריכין לכל זה לפי מה שמפרשים דזכיה מטעם שליחות ולהכי צריך לומר דשלוחו של אדם כמותו דליכא למימר תיפוק לי' דזכין לאדם שלא בפניו דהא נמי לא הוי אלא מטעם דשלוחו של אדם כמותו. כך פי' בתוספות משאנ"ץ. ומ"מ הקשה ר"ת תיפוק ליה מדאצטריך קרא גבי עגלה ערופה למעט שלוחו דדרשינן זקיניך הן ולא שלוחן מכלל שבשאר דברים שלוחו של אדם כמותו. צ"ע: