ריב"א על התורה, שמות כא:יב
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Exodus 21:12
Open in the reader →1מכה איש ומת. פרש"י לפי שנאמר ואיש כי יכה כל נפש אדם שומע אני אפי' בהכאה בלא מיתה וכו' וא"ת והיאך הוה ס"ד לומ' שיהא נהרג בהכאה בלא מיתה הרי אף אם הפיל לו אבר אינו משלם אלא דמי אברו וי"ל כגון שהכהו הכאה בלא מיתה בדבר שיש בו כדי להמית סד"א ליחייב מיתה הואיל ולאו כל כמיניה שנצול קמ"ל מכה איש ומת ויש דוחקין לתרץ כגון שעשאו טרפה כפ"ח וא"ת אכתי היכי ס"ד למימר שיהא נהרג בהכאה בלא מיתה א"כ למה מכה אביו ואמו מות יומת השתא בחבירו חייב לאביו לא כ"ש ליחייב חנק באביו וסייף בבני אדם הניחא למאן דאמ' חנק חמור אלא למאן דאמר סייף חמור מאי איכא למימר ותירץ ר"י דהא אמרי' באביו חייב אף בלא חבורה ובחבירו עד שיעשה חבורה אבל מיתה לא בעינן קמ"ל מכה איש ומת וא"כ אכתי היכי היה ס"ד למימר שיהא נהרג בהכאה בלא מיתה הא כתוב אם יקום והתהלך בחוץ ונקה המכה. ותירץ הרר"א דאי מהתם הוה אמינא דהיינו כשהכהו בכלי שאין בו כדי להמית ועל ידי ההכאה נפל למשכב ומזה אמרי' אם יקום והתהלך ונקה המכה אבל בדבר שיש בו כדי להמית סד"א דחייב אפי' בהכאה בלא מיתה קמ"ל מכה איש ומת. עו' פרש"י כאן ואם נאמ' מכה איש ולא נאמר ואיש כי יכה הוה אמינא דאינו חייב עד שיכה איש הכה את אשה ואת הקטן מניין ת"ל ואיש כי יכה כל נפש ואפי' אשה או קטן עכ"ל. וא"ת הרי למדנו מתוך המקראות הללו אלא איש שהרג אשה או קטן ואשה שהרגה איש אבל אשה שהרגה אשה וקטן מנין ת"ל מות יומת המכה רוצח הוא וכתו' מות יומת הרוצח רוצח לגופיה וחד לרבות כל רוצח ויש דוחקין לתרץ דהשוה הכתו' אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ואי אפשר לומר כן כאשר אפרש לקמן בע"ה גבי וגונב איש ומכרו וגו'. עוד פרש"י כאן אלו נאמר מכה שומע אני אפי' קטן שהכה והרג חייב ת"ל ואיש כי יכה יצא קטן שהכה. וקשי' דפריך התלמוד פר' בן סורר ומורה גבי קטן היכא אשכחינן דחייב דצריך קרא למפטרי' כתב הר"ר אליקים בשם קדוש מדוריי"ש ז"ל דשאני בן סורר ומורה משום שנהרג על שם סופו אבל בקטן אחר לא אמרי' הכי. האי קושי' ותרוצי' שייכי בפרש' קדושים גבי ואיש אשר ינאף את אשת איש שפרש"י שם ואיש כו' פרט לאשת קטן ואמנם כבר הרגיש ר"מ מקוצי בקושי' זו שפי' בספרו וז"ל תניא איש פרט לקטן פחות מבן ט' שנים שהנבעלת פטורה שלפטור הקטן אינו צריך שהרי אינו בן עונשין עכ"ל: