ריב"א על התורה, שמות כא:טז
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Exodus 21:16
Open in the reader →1וגנב פרש"י למה נאמ' לפי שנא' כי ימצא איש גונב נפש וכו' אין לי אלא איש שגנב אשה וטומטום ואנדרוגונוס שגנבו מניין ת"ל וגונ' איש אין לי אלא גונב איש גונב אשה מנין ת"ל להלן גונב נפש לכך הוצרכו שניהם וכו' ועדיין לא למדנו מתוך המקראות הללו אשה שגנבה אשה וכבר הרגיש בזה התלמוד בפרק אלו הנחנקי' שדורש שם בבריית' כמו שפרש"י כאן ועו' מוסיף וז"ל אין לי אלא איש שגנב בין איש בין אשה ואשה שגנבה איש אשה שגנב' אשה מניין ת"ל ומת הגנב ההוא מ"מ עכ"ל. וא"ת מאי צריך לרבות אשה שגנבה מן וגונב איש ומכרו הלא השוה הכתו' אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ותירץ הרר"א דהיינו היכא שכתו' לשון זכר בפרשה ולא כתוב איש בהדיא דרשי' איש ולא אשה דדרשי' בערכו' אין לי אלא איש שהעריך שנ' איש כי יפליא נדר בערכך וגו' אשה שהעריכה מנין. ושוב מצאתי בתוספו' משאנ"ץ כך לכך כתב וגונב איש ומכרו בין מכה למקלל לפי שהולך ומפרש הדינין זה אחר זה החמור חמור אחריו בתחלה מפרש הכאה שיש בה מיתה מכה איש ומת ואח"כ מכה אביו ואמו בלא מיתה ואח"כ אפי' בלא הכאה כגון גונב איש ואחר בלא נגיעה כגון מקלל. ד"א לפי שזה גורם זה שמתוך שהכה חבירו בא להכות אביו וחייבו לו ב"ד מיתה וברח וגנב נפש מתוך שאינו יודע אומנות ולימים יבא הבן הנגנב ויקלל אביו ואמו מחמת שאינו מכירם או הגנב עצמו שברח כשיתפסהו להמיתו יקלל אביו ואמו. ד"א לפי שמכה וגונב נפש מיתתו בחנק ומקלל מיתתו בסקילה ומ"מ לא נכתב וגונב איש קודם מכה אביו שיפה לו לסמוך ההכאות זו לזו מכה איש ומת ואחר מכה אביו. ולכך חמורה מיתת מקלל ממיתת מכה לפי שמקלל ישנו אצל ברכת ה' וישנו נמי לאחר מיתה מה שאין כן במכה: