ריב"א על התורה, שמות כא:כח
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Exodus 21:28
Open in the reader →1סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו. פרש"י ממשמע שנ' סקול יסקל איני יודע שהיא נבלה ונבלה אסורה בהנאה אלא מה ת"ל לא יאכל את בשרו שאפי' שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה עכ"ל. וקשי' דאימ' קרא לבן פקיעה שהרג הנפש אתא דקיימ' לן פרק בהמה המקשה כר' שמעון שזורי דאמר אפי' בן ה' שנים וחורש בשדה שחיט' אמו מטהרתו ואם נגח אסור באכילה. וי"ל דסתם קרא דלא יאכל בסתם שורים איירי ולא לבן פקועה אתי ומהרב ר' שמואל ז"ל שמעינן דבן פקועה נהי דנסקל מ"מ הוי כנשחט קודם שנגמר דינו. ואיכא חדא לטבותא וחדא כמו נשחט לאחר שנגמר דינו. הגהה זו מלשון תו"ך. ור"ש הקדוש ז"ל תיר' דכי נמי מוקמינן קרא לבן פקועה שמעי' שפיר שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה דמאי זה טעם יש לאסור בן פקועה אם בשביל שנסקל. והלא בן פקועה מותר בסקילה כמו בשחיטה שאינו צריך רק מיתה א"כ מה שבן פקועה אסור מפני הגמר דין ולא מפני דבר אחר: