ריב"א על התורה, שמות לב:א
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Exodus 32:1
Open in the reader →1כי בשש משה. פירש"י כשעלה משה למרום אמר להם לסוף מ' יום אני בא כסבורים הם שאותו יום שעלה בו מן המנין הוא והוא אמר מ' יום שלמים יום ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו. בז' בסיון עלה נמצא הם מ' בי"ז בתמוז וכן פי' במס' שבת פ' ר' עקיבא ואין נראה כן לרבינו מאיר דבהדיא משמע בפ' קמא דיומא דיום עליה מן המנין דקאמר התם בשלמא לר' עקיבא משכחת לה בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות כ"ד דסיון ושיתסר דתמוז ובשבסר בתמוז נחת. אלמא חשיב יום עליה מן המנין ואיכא מ' יום ומ' לילה כשתחשוב לילה שאחר היום ועוד אם לא תחשוב יום עליה לא ישלמו מ' יום אחרונים עד אחר יום הכיפורים ונשלמו ביום הכפורים שאז א"ל הקב"ה סלחתי כדבריך וגם מה שפירש לקמן שבי"ט בתמוז עלה קשי' לר' יהודה שאזי לא תמצא שישלמו מ' יום אחרונים ביום הכיפורים שיטת תו"ך:
2עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו. י"מ אלהים שופט ודיין כמו אלהים לא תקלל כלו' מנה לנו שופט ודיין ודבר ומנהיג וחס ושלום שלא נתכוונו לע"ז והכתוב מוכיח כי אמרו כי זה משה האיש משמע שבמקום משה רצו להעמידו. ומה שאמר דוד וימירו את כבודם בתבנית שור ואמנם אין המקראות ודברי רש"י מוכיחין כן גם מצאתי במדרש תנחומא ראו קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור מה היה צריך חור להזכר כאן אלא שנתן נפשו בהקב"ה כשבקשו ישראל לע"ז ולא הניחם עמדו והרגו אותו אמר לו הקב"ה חייך שאני פורע לך עכ"ל משמע שלע"ז נתכוונו: