ריב"א על התורה, בראשית יד:כ
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Genesis 14:20
Open in the reader →1ויתן לו מעשר מכל. י"מ זהו מלכי צדק שנתן המעשר לאברהם שהיה כהן כי בסוף דנדרי' מפר' שנטלה הכהונה ממלכי צדק על שבירך אברהם קודם שברכו הקב"ה ונתנה לאברהם כדכתיב אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. אמנם פרש"י דנתן לו קאי אאברהם ומ"מ לא קשיא דלא נטלה הכהונה ממנו אלא מזרעו כמו שמפרש בפרק דנדרים ומפיק לה מדכת' והוא כהן וגו' הוא כהן ואין זרעו כהן וא"ת לפרש"י שפי' דויתן לו קאי אאברהם שנתן המעשר למלכי צדק א"כ עכב לעצמו מהשלל ומאותו השלל נתן המעשר א"כ היאך קיים אם מחוט ועד שרוך נעל. ושמעתי שמן הדין זכה אברהם ברכוש דאמרי' המציל מן העכו"ם ומן הלסטים הרי הוא שלו וחזקה לחבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן לכך הפריש מעשר מן הרכוש טרם השיבו למלך סדום. ועוד י"ל שכדי להוציא דבר זה מלבו פרש"י מעשר מכל אשר לו וכו'. שאם לא כן מה בא ללמדנו רש"י פשיט' שלא נתן המעשר משל אחרים אלא משלו אלא על כרחין כדתרצינן לא הפריש מעשר אלא משלו ולא מן הרכיש שהציל. וא"ת הרי זכה ברכוש מן הדין מההיא דהמציל מן הגוים וכו'. וא"כ היה לו להפריש מעשר אף מן הרכוש מטעם חזקה לחבר וכו'. וי"ל דשמא לא הציל הרכוש רק בגלל הבעלים ודמי להא דאמרי' המגביה מציאה לחברו קנה חברו כי כן פסק בסמ"ק: