ריב"א על התורה, בראשית יח:א
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Genesis 18:1
Open in the reader →1וירא אליו ה' באלוני ממרא. פרש"י שהוא נתן לו עצה על המילה וכו' כדאית' בב"ר. בשעה שאמר לו הקב"ה לימול הלך ונמלך בג' אוהביו אמר לו ענר כבר אתה בן מאה שנה ואתה מצער עצמך אמר לו אשכול מה אתה מסרס עצמך בין שונאיך אמר לו ממרא ולא עמד לך אלהיך בכבשן האש וברעבון ובמלכי' והדבר הזה שאמר לך לימול אין אתה שומע עכ"ל. הקש' חזקו' היאך נטל אברהם עצה לקיים מצות המקום. ותירץ שלא עשה כן אלא כדי לשקול דעתם של ענר אשכול וממרא אם הם ישרים ונאמנים לפי שהיו בעלי ברית אברם שנא' והם בעלי ברית אברם ולא מצא בהם ישר אלא ממרא. וי"מ שנטל עצה אם יהיה נמול לעין כל והיינו דכתי' בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו. וי"א שנטל עצה מאי זה מקום ימול עצמו והשיב לו מה אמר לך הקב"ה המול לכם כל זכר המול עצמך ממקום שנכר בין זכרות לנקבות וזו היא העצה שנתן לו. אך אי אפשר לומר כן דאית' בתנחומ' ואתנה את בריתי ביני וביניך אמר רבי חנינא לא היה יודע אברהם מהיכן ימול אמר לו הקב"ה מהיכן תימול וארבה אותך במאד מאד ממקום שאתה פרה ורבה. בר קפרא אומ' ק"ו דרש אברהם ומה האילנות מהיכן חייבים בערלה מן מקום שעושין פירות אף אני ממקום שעושה פרי עכ"ל. משמע בין למר בין למר לא נתן ממרא עצה מהיכן לימול וי"מ בשם מדרש דודאי היה יודע מאי זה אבר ימול אך לא ידע אם יחתוך העור שעל ראש הגיד או עור שעל צדו ואמ' לו ממרא שיחתוך עור שעל ראשו עד שישאר הגיד כאלון ולכך נגלה אליו השם בחלקו הקרוי אלוני על שם אלון: