ריב"א על התורה, בראשית יח:יב
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Genesis 18:12
Open in the reader →1אחרי בלותי. פי' אי אפשר אחר שזקנתי שיחזור לי עדין ווסת לדם נדות מכלל שאין אשה יכולה להתעבר אלא א"כ תחזור לה ווסתה. וראיה לדבר שמה שפרסה נדה בפסח לא היה אלא אקראי בעלמא שהרי אחר שאכלו המלאכים כתוב חדל להיות לשרה אורח כנשים. הלכך פריך שפיר כי מדלית ימי טומאה בצרי להו ומשני דיולדת לז' יולדת למקוטעים. ורבי יצחק בר שמואל תירץ דר"ש פי' אליבא דר' אליעזר דאמ' בתשרי נברא דעולם. ולדידיה צ"ל שבניסן נאמרה הבשורה דאי בתשרי נאמרה מאי קאמ' קרא למועד בשנה האחרת הרי נולד יצחק בפסח והשני התחילה בתשרי שעבר. וא"כ באותה שנה נולד אבל סוגיא דפר' קמא דר"ה דקאמר נאמרה הבשורה אתיא כר' יהושע דאמ' בניסן נברא העולם ולהכי קרי שפיר שנה האחרת. וא"ת כיון דמסיק התם דיולדת לז' יולדת למקוטעים. א"כ אמאי צריך לומ' התם דאות' שנה מעוברת היתה הא אמרי' בפרקי דר' אליעזר דביום כפור נמול אברהם וא"כ הא דקאמ' התם דקאי בחג לאו דוקא בחג אלא ב' ימים קודם החג שהרי בשלישי למילתו באו המלאכים כדאי' בהשוכר. הלכך כי מדלית ימי טומא' וטבילה בלילה' בסכות אפשר דילדה בליל ז' דפסח דהיינו לאחר ו' חדשים מעבורה וי"ל דאין לומ' כן דהא קאמ' התם בט"ו בניסן נולד יצחק והילכך צריכא למימר דאותה שנה מעוברת היתה והא דקאמר התם בר"ה נפקדה כבר פרש"י שם שנגזרה הריון שלה אבל מ"מ לא נתעברה עד ליל חמישי דסוכות כדפרי'. ותימ' לפי' רבי' שמשון שלפירושו צ"ל שניסן באו המלאכים ואמרי' בהשוכר הפועלים שבאו ביום ג' למילתו. וא"כ קשי' הך דפרקי ר' אליעזר דקאמר ביום הכפורים נמול אברהם: