ריב"א על התורה, בראשית ל:לב
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Genesis 30:32
Open in the reader →1הסר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי. משמע דוקא שהנקוד וטלוא וחום אבל לא תיש וכבש גדולים ולא עקודים ולא אותם שהיו בהם חברבורות לבנות והוא לא עשה כן שנא' ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העזים הנקודות והטלואות וגו' נמצא שזה רמאות גדול שהרי לא כן היה התנאי ולכך עשה יעקב פצול המקלות שלא נשאר בכל הצאן לא נקוד וטלוא והיאך יולידו הצאן נקודים וטלואי'. ועוד למדנו מלשון המקרא ומפירש"י שלבן הרשע רמה את יעקב בתנאי בכמה צדדין שהרי כתוב ויעקב רועה את צאן לבן הנותרות. ופירש"י שם רעועות שבהם החולות והעקרות שאינם אלא שיריים מסר לו. ועוד כתוב זה לי עשרים שנה בביתך וגו' ותחלף את משכרתי עשרת מונים ופירש"י היית משנה תנאי שבינינו מנקוד לטלוא ומעקודים לטלואים וברודים וגבי עשרת מונים פירש"י אין מונים פחות מעשרה. מונים לשון סכום כלל חשבון והם עשיריות למדנו שהחליף תנאו ק' פעמים הרי לך מכל אלה שרמה לבן את יעקב בכמה צדדין ועל כן עשה יעקב המקלות בהיתר שהרי כתיב עם עקש תתפל. וי"מ שלא עשה יעקב רמאות כי לא עשה המקלות רק לצאנו בלבד כי אמר שמא יולידו צאן שלי העזים הנקודות והטלואות וכל חום בכשבים וולדות שלי יהיו דומין להם כי דבר זה מצוי בעולם ויטול לבן אותם וולדות כדין שהרי אמרתי לו כל אשר איננו נקוד וגו' עד גנוב הוא אתי. ולפיכך עשה לו המקלות כדי שיהיו ולדות צאנו דומין לאמן ואין זה ישובו של מקרא אלא תשובה למינין הוא: