ריב"א על התורה, בראשית לז:ב
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Genesis 37:2
Open in the reader →1ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. פרש"י כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו שהיו אוכלין וכו'. וקשי' דמשמע מנא לן שהיו אוכלין אבר מן החי והלא לא נצטוו בני נח על כך לכך נראה אל הר"ר אליקים שכך צ"ל רש"י כל רעה שהיה רואה באחרים על אחיו בני לאה היה מגיד לאביו. ועוד פירש הר"ר אליקי' דלא קאי שהיו אוכלין וכו'. אבל רעה שהיה רואה באחיו. והר"ל ר"ש כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו וגם היה מגיד לו שהיו אחיו אוכלין מן החי. וא"ת היאך היה יוסף מכזב על אחיו לומ' שהיו אוכלין אבר מן החי. ושמעתי מפרש מדכתי' את דבתם רעה ולא כתו' דבה רעה שמ"מ שהיה בהם דבר אמת שלא נזהרין מעשו' דבר שממנו היה נראה שהיו עושין עברה כי שמא היו חותכין אבר מן הבהמה לאחר שחיטה בעודה מפרכסת ואוכלין אותו. והיו סבורין שהיו אוכלין אבר מן החי או כיוצא בזה. ומ"מ לקה יוסף על אותה דבה כי לא היה לו לספר שום דבה אפי' אמתית וברורה. וכ"ש זו שהיתה שקר. ועל פי פי' זה יוכל לפרש פרש"י כמשמעו והכי ר"ל רש"י כל רעה שהיה יוסף סבור לראות באחיו היה מגיד לאביו שהיו אוכלין אבר מן החי: