ריב"א על התורה, בראשית מג:לד
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Genesis 43:34
Open in the reader →1ותרב משאת בנימין ממשאות כלם ה' ידות. פרש"י חלקו עם אחיו ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים. וקשיא שלדברי רש"י משמע שלא היה לו רק ד' ידות על אחיו. ולפי לשון המקרא משמע שהיה לו ה' ידות יותר משל אחיו. ויש לפרש שכל אחד ואחד היו אוכלים עם בן זוגו ובנימין היה אוכל לבדו ונתן לו חלק גדול כפי שנים כאלו היה אוכל עם בן זוגו מלבד חלק יוסף ואסנת ומנשה ואפרים נמצא שהיה לו ה' על אחיו. עי"ל שכך פתרון המקרא ותרב משאת בנימין ממשאת כלם כי היו לו ה' ידות. אבל מ"מ לא היה חלקו מרובה על חלק אחיו רק ד' ידות. וא"ת לדברי רש"י היה כגרגרן ורעב לפיכך י"מ שכך פתרון המקר' ותרב משאת בנימין ממשאות כלם שהם ה' ידות שהרי היו י' וכל אחד היה אוכל עם בן זוגו והוא הרבה משאת בנימין מעט יותר ממשאת כל אחד. וא"ת ולדברי רש"י הלא היה מטיל קנאה בדבר לתת לו חלק גדול יותר משל אחיו והוא נענש בשביל קנאה דאמרי' בפ"ק דשבת בשביל ב' סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים וכו' ותירץ הר"ר אליקים שמאחר שאמר להם יוסף שיביאו את בנימין אליו היה לו לחנכו ולקבלו בסבר פנים יפות ולעשות עמו טובה יותר מכלם. עי"ל שמאותו שעה היה בלבו של יוסף להודיע לאחיו שהוא יוסף וכיון שידעו לא יתקנאו בו שאר אחיו כלומר אחי בנימין כי יאמרו בלבם בן אמו הוא ולכך מטיב לו יותר וגם כן בדין הוא להטיבו יותר ממנו. ולא שייך למימר קנאה אלא א"כ כשאדם עושה לבן אחד יותר משאר בנים כמו שעשה יעקב ליוסף. ובכך ניחא הא דכתוב לבנימין נתן ג' מאות כסף וה' חליפות שמלות ולשאר אחיו לא נתן רק חליפות שמלות כי יאמרו בלבם בן אמו הוא ולא יתקנאו בו. וא"ת והא כתוב ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וא"כ היה מטיל קנאה בדבר וי"ל שעתה לא נתקנאו בו לפי שהיה מלך והיה לו לחלוק כבוד יותר משאר בניו אבל ב' סלעים שהוסיף לו זה היה בעודו הדיוט כמותם ולזה נתקנאו בו: