ריב"א על התורה, בראשית מח:יד
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Genesis 48:14
Open in the reader →1שכל את ידיו. פרש"י כתרגו' אחכמינון לידוהי בדעת ובהשכל השכיל ידיו ומדעת כי יודע היה שמנשה הבכור ואעפ"כ לא שת ימינו עליו. וי"מ שכל את ידיו ונתכוון להשית ימינו על ראש אפרים אף כי מנשה הבכור. ודומה לו לה' אלהינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו. כלומר אף כי מרדנו בו. וקשי' דאמרינן כי משמש בד' לשונות אי דילמא אלא דהא ואין זה אחד מהם. ומה שכתו' לה' אלהינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו יש לפרשו דהא וכך פתרונו לכך לה' אלהינו לפי שמרדנו בו. ואם לא היה אז במדת הרחמים והיה דן אותנו כפי עונותינו לא היה לנו תקוה לכך צריך לנו שיהא בעל רחמים:
2שכל את ידיו וגו'. יעקב חשב שיוסף הביא מנשה הבכור לשמאלו לתתו לימין אביו לכך שכל את ידיו לתת ימינו על ראש אפרים. ואמר לו יוסף לא כן אבי כלומ' לא כן עשיתי כאשר דימיתי סבור אתה שהבאתי מנשה לימיני כדרך האנשים המנהיגים הבכור לימינם ונזדמן לשמאלם. ועל כן הפכת ידיך לשים ימינך על ראש הבכור ואני לא עשיתי כן אלא הבאתי לשמאלי להיות מזומן לימינך ועל חנם הפכת ידיך והשיב לו אביו ידעתי כי כן עשית כדברך אבל לכך הפכת את ידי כי אחיו הקטן יגדל ממנו והמפרש לא כן אבי כמו כן בנות צלפחד דוברות טועה חלילה ליוסף הצדיק שיאמר כן לאביו: