ריב"א על התורה, ויקרא יט:לב
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Leviticus 19:32
Open in the reader →1מפני שיבה תקום. יכול זקן אשמאי ת"ל זקן אין זקן אלא שקנה חכמה כך פי' הרב היינו כר' יוסי הגלילי כדמוכח בפ"ק דקדושין דר' יוסי בא להוסיף קרא דזקן ממשמעו ולו' שפתרונו יניק וחכים וקרא דשיבה היינו זקן וחכם לאפוקי אשמאי. ותרי מילי ננהו ודריש לקרא הכי מפני שיבה היינו זקן שבעבורו תקום והדרת וכן תקום והדרת פני זקן פי' חכם לחוד דקימה והדור מוסבין לכאן ולכאן הסוגיא מוכח כל זה. ונלאתי לכתוב טעם וראיה למה הוצרך לפרש כן ועוד דורש שם דבעינן לכולי עלמא קימה שיש בה הדור והיינו תוך ד' אמות דדבר הנכר הוא שבשבילו עמד והקשו התוספו' למה לי שיבה כיון דכתו' זקן והיינו חכם לחוד כל שכן שיבה שהוא זקן וחכם וי"ל דאי לאו שיבה הוה אמינא מאי זקן כמשמעו שהוא זקן וחכם זקן מדכתוב זקן וחכם מתוך דרשה שאין זקן. אבל השתא דכתו' שיבה דמשמע זקן שהוא חכם אם כן זקן היינו לחוד דאי זקן שהוא חכם אם כן שיבה למה לי. עי"ל דאצטריך שיבה לומ' דפעמים צריך לכבדו מפני שיבתו ואפילו יניק וחכים צריך לעמוד מפני שיבה חכם. שאף היו שוין לא היה צריך לעמוד כשלא למד ממנו שום דבר. עי"ל דשיבה היינו זקן שהוא חכם אך אינו צריך שיהא מופלג בחכמה רק שלא יהא זקן אשמאי דהיינו עם הארץ לפי ר"ת אבל קרא דזקן דהיינו יניק וחכים היינו דמופלג בחכמה כדמשמע קרא ה' קנני ראשית דרכו תוספו' שנ"ץ. ובסמ"ק תופס זה התירוץ אחרון עקר. בפ"ק דקדושין פליג איסי בן יהודה לר' יוסי דקרא דריש שיבה ומפרש שיבה אפילו עם הארץ אבל בקרא דזקן סבר כותיה דהיינו יניק וחכים כדפי' התוספות ורבי יוחנן פסק דהלכה כאיסי ופירשו התוספות שכן הלכה וא"כ צריך לעמוד מפני כל שיבה ואפילו עם הארץ ושיבה היינו בן ע' שנה כדאמרינן בן ע' לשיבה וכן צריך לעמוד בפני יניק וחכים דבהא לא פליג איסי כדפרי' ודוקא כשהוא גדול ממנו אבל כשהוא גדול כמותו אינו צריך לעמוד מפניו אם לא למד ממנו שום דבר כדאמרינן בבא מציעא תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה לפי ששואלין זה לזה ולומדין זה מזה. ומפרש אביי לא אמרנא דבעי קימה שיש בה הדור אלא ברבו שאינו מובהק. אבל ברבו שהוא מובהק צריך כמלא עיניו. פירשו התוספו' משמע מדאביי דכל הלומד מחבירו דבר אחד חייב לעשות לו קימה שיש בה הדור דהיינו תוך ד' אמות מדאוריית' ואפילו אינו זקן וגם לא מופלג בחכמה והיינו כר' יוסי דדריש זקן זה שקנה חכמה הכי נמי דרשינן זקן זה שקנה ממנו חכמה דהיכא שלמד ממנו דבר אחד צריך לנהוג בו כבוד מן התורה ואפי' היה גדול כמותו:
2והדרת פני זקן. פרש"י יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו ת"ל ויראת. פריך תלמודא אטו ברשיעי עסקי' פי' בתמיה למה לי קרא אם ראה ועצם עיניו הרי עבר על תקום והדרת ומשני דהכי קאמר יכול יעצים מקמי דלמטי זמן חיוביה פי' קודם ד' אמות דכי מטא זמן חיוביה הא לא חזי ליה בפ"ק דקדושין. ת"ל ויראת. פי' התם יש לך לירא מן היוצר היודע מחשבותיך שאתה מבקש ליפטר ממצותיו עכ"ל. זקן אשמאי פרש"י דהיינו בור ועם הארץ כדמתרגמינ' והאדמה לא תשם לא תבור: