ריב"א על התורה, ויקרא כב:כה
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Leviticus 22:25
Open in the reader →1ומיד בן נכר לא תקריבו וגו'. פרש"י עכו"ם שהביא קרבן ליד כהן להקריבו לשמים לא תקריבו לו בעל מום אבל תמימה תקבלו מהם. לכן נאמ' למעלה איש איש לרבות שנודרים נדרים ונדבות כישראל עכ"ל. וא"ת למה לי מאיש איש תיפוק לי' ומיד כל בן נכר וגו' כמו שפרש"י וי"ל אי לא כתוב איש איש ה"א מאומות העולם כלל לא והמקריב מהם תמימים עובר בעשה ובעלי מומין עובר בלאו ועשה. ד"א אי לא כתי' איש איש הוה אמינא עכו"ם מקריבים תמימים אפי' חטאות ואשמות ת"ל איש איש לו' דוקא נדרים ונדבות יכולין להקריב אבל חטאות ואשמות לא שהרי נאמ' שם לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לי כפ"ח: