ריב"א על התורה, ויקרא ו:ב
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Leviticus 6:2
Open in the reader →1צו את אהרן. פרש"י אין אין אלא לשון זירוז מיד ולדורות עכ"ל בתוספ' תו"ך למד מכאן בבנין אב משני כתובים שבשלוח טמאין נאמר צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה וגו'. וכתו' לאלתר ויעשו כן בני ישראל הרי לך זרוז מיד וזרוז לדורות שבענין נרות נאמר בפרש' אמור צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית וגו' וכתו' לאלתר מחוץ לפרוכת העדות יערוך וגו' חקת עולם לדורותיכם הרי לך זירוז לדורות. כך הבנתי. וחזקו' פי' דברי רש"י בענין אחר וז"ל זרוז מדכתי' את שופטיכם ואמרו כנגד מקל ורצועה תהא זריז מיד דכתו' בפרש' נשא צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה וגו' וכתו לאלתר ויעשו כן בני ישראל ולדורות מדכתו' בפרש' שלח מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם עכ"ל ולשנא קמא נראה עקר. ובפרק קמא דקדושין פי' הכי וז"ל זרוז שיהא מהיר וזריז לדבר נוהג מיד ולדורות עכ"ל. ומוכח תלמודא זרוז דכתוב וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו מיד ולדורות דכתו' ולמן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם. עו' פרש"י כאן אמר ר' עקיבא ביותר צריך הכתו' לזרז בדבר שיש בה חסרון כיס כלומר בדבר שאם לא עשה הענין בה כראוי שצריך לעשות אחר והראשון בטל נמצא שיש בה חסרון כיס כך פי' חזק':