ריב"א על התורה, ויקרא ז:ה
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Leviticus 7:5
Open in the reader →1אשם הוא. פרש"י עד שינתק שמו ממנו למד על אשם שמת בעליו או שנתכפרו בעליו אעפ"י שעומד להיות דמיו עולה לקיץ מזבח אם שחטו סתם אינו כשר לעולה קודם שנתק לרעיה וכו' וה"ק למד על אשם שמתו בעליו כלומ' שלא הספיק להקריבו עד שמתו או שנתכפרו בעליו כלומ' שאבד זה האשם בעודו חי ובעליו הקריב אחר תחתיו ונתכפר בו ונמצא אחר כך. אע"פ שהוא עומד להיות דמיו עולה לקיץ למזבח כלומ' שעומד לרעות עד שיסתאב וימכר לקנות מדמיו עולות לצורך קיץ המזבח אם שחטו סתם אינו כשר לעולה קודם שנתק לרעיה כלו' קודם שמסרו לרועה לרעות עד שיסתאב שהרי שם אשם עליו אבל אם לאחר שנתק לרעיה שחטו סתם כשר לעולה שמכיון שנתק לרעיה אין עוד שם אשם עליו. כפ"ח ופתרון קיץ המזבח מפורש בסוף מסכת סוטה שפרש"י שם וז"ל קיץ המזבח כשהוא בטל שכלתה קטרת התמיד ואין מביא נדר ונדבה היו שם שופרות שבם היו נותנים מעות כל המותרות השנויין בכל התלמוד ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיהם לנדבה ומהן לוקחין עולות לקיץ המזבח ולשון קיץ כאדם האוכל תאנים בקנוח סעודה עכ"ל: