ריב"א על התורה, ויקרא ט:כד
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Leviticus 9:24
Open in the reader →1ותצא אש. פירש"י ר' אליעזר אומר לא מתו בני אהרן אלא שהורו הלכה בפני משה רבן. כלו' שדרשו אע"פ שיורד אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. כדכתוב ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח. ולא שאלו את פי משה רבן כדכתוב אשר לא צוה אותם. והיה להם להמלך במשה כמו שמצינו במס' תענית שיאשיה נהרג על שהיה לו להמלך בירמיה כשהעביר פרעה נכה חרב בארצו ולא נמלך. כך פי' חזקו'. ואם תאמר למה נענשו והלא איפרושי מאסורא הוא ואין חכמה ואין תבונה לנגד השם. וי"ל דהא דדרשי' להביא מן ההדיוט מצוה היינו דוקא מן האש של מערכה של מזבח החצון והם הביאו מבתיהם על המזבח ולא נתנוהו על המערכה. עוד י"ל שאני התם שהיה ראוי לבא כל האש מן השמים בשמיני למלואים כדכתיב וירא אליהם כבוד ה'. כך פי' התוספות בערובין פ' הדר. עוד פי' רש"י ר' ישמעאל אומר שתויי יין נכנסו למקדש. וקשי' שהרי לא ענש אלא א"כ הזהיר ועדיין לא הוזהרו על זה עד לאחר מיתת בני אהרן. וי"ל שעקר השרפה לא היתה משום שתויי יין שבעון העגל נתחייבו כליה ובעלילה קטנה שנמצאת בהם נשרפו וגם רש"י פי' כן גבי הנותרים וז"ל הנותרים מן המיתה שאף עליהם נקנסה מיתה ועל עון מעשה העגל הוא שנא' ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואין השמד אלא כלוי בנים שנא' ואשמיד פריו ממעל ותפלת משה בטלה מחצה שנא' ואתפלל גם בעד אהרן עכ"ל: