ריב"א על התורה, במדבר יט:כא
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Numbers 19:21
Open in the reader →1והנוגע במי נדה יטמא עד הערב. נוגע ונושא דטמא היינו בחנם אבל כדי להזות על הטמא לא לר"א מתו"ך בפ"ק דנדה. ואם ישאל השואל כיצד מעשה פרס שמטמאה טהורי' ומטהר טמאים. תשובה כי כמה מעשים כאלו שהרי אנו רואין בכל יום כי האש מקשה החלב ומתכת הבדיל והמים מלחלחים עצי ארזים ומיבשים עצי תאנים. גם יש אוכלים שמשביעין הרעב ומרעיבין השבע. גם יש סמנים שמרפאין החולה ומחלין הבריא. מרב סעדיה גאון:
2ומזה מי נדה יכבס בגדיו. פרש"י רבותינו אמרו שהמזה טהור וזה בא ללמדנו שהנושא מי חטאת טמא טומאה חמורה וגו' מה שאין כן במגע. וזה שהוציאו בלשון מזה לומ' לך שאינו מטמא עד שיהא בהם כשעור הזאה. וא"ת מנא ליה להוציא קרא ממשמעות וי"ל מדכתוב והזה הטהור על הטמא הטהור משמ' שהוא טהור לעולם ואע"ג דדרשי' ביומא הטהור מכלל שהיה טמא למד על טבול יום שהוא כשר בפרה תרתי ש"מ. אי נמי כיון דמשום מצוה הוא נוגע סברא הוא דטהור כמו מזין עליו ודוחק לשר"א מתו"ך בפ"ק דנדה מפרש התם מזה ומזין עליו טהור ונוגע טמא. וא"ת והא מזין עליו נמי בעי טבילה והערב שמש כמו נוגע. וי"ל דמ"מ הוי חדוש שזה בא לו טומאה ע"י הזאה וזה בא לו טהרה ע"י הזאה. אי נמי שהטהור שמזין עליו בחנם קאמר הכא כרבנן דבפ"ק דיומא קאמר טהור שנפלה עליו הזאה טמאתו דברי ר' עקיבא ורבנן ק"ו על הטמא טהור על הטהור לא כ"ש לשר"א: