ריב"א על התורה, במדבר כו:נה
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Numbers 26:55
Open in the reader →1לשמות מטות אבותם. פירש"י אלו יוצאי מצרים וכו'. שני אחים מיוצאי מצרים שהיו להם בנים בבאי הארץ לזה אחד ולזה שלשה האחד נטל אחד והשלשה נטלו שלשה חלקים שנא' לאלה תחלק הארץ חזרה נחלתם אצל אבי אביהם וחלקו הכל בשוה וכו' עכ"ל. ג"כ פי' רשב"ם בפרק יש נוחלין ופי' שם התוספות וז"ל לכך דחק לפרש שחזרה נחלתם אצל אבי אביהם דאל"כ איך ירשו הבנים בשוה מכח אביהם והלא אין הדין כן שירשו זה את זה ובחנם שהם עד כאן אע"פ שאין הדין כן שהרי אין אחין יורשין זה את זה ובדין הוא שהיה להם לעמוד כל אחד בחלקו שנטל מכל מקום גזרת הכתוב הוא שהאחין שיצאו ממצרים יחלקו בשוה. ואף לרשב"ם צריך לומר כן שגזרת הכתוב הוא לקיים לשמות מטות אבותם שמן הדין אין להם להחזיר לאבי אביהם במקום אביהם אלא ע"כ גזרת הכתוב הוא. ומעתה נראה יותר כפי' רבינו יצחק בר מרדכי שמחזירין לאביהם וחולקין בשוה מגזרת הכתוב ולא לאבי אביהם דהא כתיב לשמות מטות אבותם. ואין בכל מקום קודם לאבות אחים ולבניהם בנים כדדרשינן גבי לא יומתו אבות על בנים דהיינו אחים בעדות בניהם. והילכך הכי נמי לשמות מטות אבותם ינחלו דהיינו שמחזירין לאבות שהם אחים ולא לאבי אביהם עכ"ל התוס'. וחלוקת הארץ הואיל ואתא לידו נימא ביה מילתא הכי מסקינן פרק יש נוחלין לשבטים נתפלגה ארעא כלו' נתחלקה הארץ לי"ב חלקים [לי"ב] שבטים שוים במנין כפי מנין השבטים. ובאותה חלוקה כתיב על פי הגורל תחלק הארץ ואח"כ כל שבט ושבט מתחלק לפי אנשיו שהיו יוצאי מצרים או לפי אנשיו שהיו באי הארץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה שנחלקו תנאים בדבר זה. יש אומרים ליוצאי מצרים נחלקה שנאמר לשמות מטות אבותם ואין כאן חזרה כלל. ומה שכתוב לאלה תחלק הארץ בא להוציא הטפלים פי' הפחותים מבן עשרים. וי"א לבאי הארץ נתחלקה כלו' למנין שהיו בביאתן לארץ שנא' לאלה תחלק הארץ ומה שכתוב לשמות מטות אבותם זהו שמחזירין לאביהם או לאבי אביהם למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וחוזרין וחולקין בשוה. ובאותה חלוקה אחרונה כתוב לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו ורש"י פי' שמוסב גם לחלוקה ראשונה. וזה לך פי' יוצאי מצרים ובאי הארץ ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ לפי מנין הראשון שנמנו בשנה ראשונה לצאתם ממצרים כאלו ירשוה הם עצמם כיצד ראובן ושמעון יצאו ממצרים בני עשרים ונולדו להם בנים במדבר לזה עשרה ולזה אחד. יטול האחד כנגד העשרה שהרי לראובן ושמעון נתחלקה הארץ וזכה כל אחד בחלק אביהם ואם היו ראובן ושמעון טפלים כשיצאו ממצרים כלו' שלא היו בני עשרים ואז לא יטלו חלק בארץ לא הם ולא בניהם אלא בזכות מורישם והרשעים לא נטלו חלקם בארץ ואפי' בניהם אינם בה בשביל אביהם אלא בשביל זקניהם אם היו במצרים כדאמרי' בני מרגלים ובני מתאוננים נטלו בזכות אבי אביהם ובזכות אמותיהם. וי"א לבאי הארץ נתחלקה כלו' לפי השכונה שהיו בכניסתם לארץ כדכתוב אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים וכתוב מיד לאלה תחלק הארץ. כיצד ראובן ושמעון יצאו ממצרי' והולידו בנים במדבר זה אחד וזה עשרה ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ יטול האחד כנגד כלם אבל עכשיו שלבאי הארץ נתחלקה היו נוטלים י' י' חלקים והאחד נוטל חלק אחד ואח"כ היו מחזירים לאביהם או לאבי אביהם למר כדאית ליה ולמר כדאי' ליה וחוזרין בני ראובן ושמעון וחולקים אותם י"א חלקים בשוה ויטול האחד כנגד העשרה והיינו דוקא כשהיו בני ראובן ושמעון נופלים בכניסתם לארץ כלומר שלא היו בני עשרים אבל אם היו בני עשרים בכניסתם לארץ היו נוטלין חלק בלא חזרה. נשלם פי' יוצאי מצרים ובאי הארץ על פי מסקנת פי' רשב"ם שבפר' יש נוחלין. ופי' שם התו' דלמ"ד לבאי הארץ נתחלקה אע"ג דסוף סוף אצל אביהם או אבי אביהם וחולקין לפי יוצאי מצרים מ"מ איכא נפקותא גדולה כמה שנטלו תחלה לפי באי הארץ היכא דאיכא ב' אחים אחרים משבט זה עצמו שאלו אחין שיש להם י"א בנים בבאי הארץ נוטלים י"א חלקים וב' אחים אחרים מאותו שבט שיש להם ק' בנים באי הארץ נוטלים ק' חלקים כיון דלבאי הארץ נתחלקה אבל אי ליוצאי מצרים נתחלקה אז נטלו אלו שני אחים שיש להם י"א בנים בשני אחים אחרים שיש להם ק' בנים כדפי' ר"י בר' מרדכי עכ"ל התו':