ריב"א על התורה, במדבר לא:יז
ריב"א על התורה · Riva on Torah, Numbers 31:17
Open in the reader →1ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש וגו' פרש"י וכל אשה יודעת איש ראויה ליבעל אע"פ שלא נבעלה הכתו' מדבר ולא בראויה ליבעל. וי"ל סברא איכא להעמיד המקרא בראויה ליבעל כדאיתא בפ' הבא על יבמתו. רב הונא רמי כתו' וכל אשה יודעת איש קיימו מכלל דהטף בין ידעו בין לא ידעו קימו וכתו' וכל הטף בנשים אשר לא ידעו וגו' החיו הא ידעו הרוגו הוי בראויה ליבעל הכתוב מדבר פי' דכל אשה הראויה לידע הרוגו השתא משמע אשה אפי' טף בת ג' שנים ויום אחד הראויה לידע. ולא תדוק הא טף בין ידעו החיו דהא בראויה קא מיירי קרא כפרש"י שם. עוד פרש"י כאן וז"ל הרוגו למה חזר ואמ' להפסיק הענין דברי ר' ישמעאל שאם אני קורא בהם הרוגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש וכל הטף בנשים וגו' איני יודע וכל אשה יודעת איש אם להרוג עם הזכרים אם להחיות עם הנקבות לכך נאמ' הרוגו עכ"ל. וק' בלא הרוגו נמי ידעינן שנצטוו להרוג כל אשה יודעת איש דאי ס"ד שנתן להם רשות להחיותם אם כן למה לי וכל הטף בנשים וגו' החיו. השתא אשה יודעת איש נתן להם רשות להחיות טף בנשים מבעיא. וי"ל דאי לאו וכל הטף בנשים ה"א נילוף טף בנשים מטף בזכר מה להלן להרוג אף כאן להרוג כפ"ח וא"ת היכי קאמר דאי לא וכל הטף בנשים דנילוף טף בנשים מטף בזכר להרוג אם כן לא לכתוב אלא ועתה הרגו כל הטף דמשמע בין זכר בין נקבה. ואם כן הדרא קושיית חזקו' לדוכתה. ואולי י"ל [דאי] הוה כתוב ה'. ה"א קרא הרגו כל הטף דמשמע נמי נקבה מיירי כי ידעו דוקא דאע"ג דלא כתוב בהוא ידעו נמי באשה מ"ה מסתבר דמיירי בהכי כיון שהם טף אבל השתא דכתוב הרגו כל זכר בטף אי לאו וכל הטף בנשים הוה אמינא דיליף נשים מטף בזכר להרוג אפי' לא ידעו דומיא דטף בזכר לכך אצטריך וכל הטף בנשים. והקשה ר"ת מאורליי"נאס למה לי הרגו קמא לישתוק מיניה ולכתוב ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ודעת איש הרוגו. וי"ל דא"כ כל זכר בטף בראוי למשכב דומיא לאשה יודעת איש אבל השתא דכתיב נמי הרגו קמא וכל אחד אהרוגו דידיה קאי שמעינן שאין שניהם שוים. מורי הרר"א שמע כן. עוד הקשה ר"ת מאורליי' למה לי וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם. מדכתוב רחמנא וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו מכלל הא לא ידעו החיו. וא"כ החיו לכם למה לי. ותירץ הרר"א דאצטריך קרא לכדתניא פר' הבא על יבמתו דתניא ר' שמעון בן יוחי אמר גיורת מבת ג' ויום אחד כשרה לכהונה כדכתוב וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם. והרי פנחס היה עמהם. ורבנן החיו לכם לעבדים ולשפחות הלכך אצטריך החיו לכם למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. ולהכי נקט פחותה מבת ג' שנים ויום אחד דאי בת ג' ויום אחד ראויה לידע ועליה קאמר קרא וכל אשה יודעת וגו' הרגו כמו שפרש"י לעיל. ואולם י"ל דאצטריך דאי לאו וכל הטף בנשים וכו' ה"א אשה יודעת איש הרוגו הא לא יודעת החיו מכלל דטף אפי' יודעת החיו אבל השתא דכתוב וכל הטף קשו קראי אהדדי כדפרישי' לעיל. וצריך לפרש הענין בראויה לידע: