רוממות אל על תהילים קג:יג

1ואשר אמרתי שגבר חסדו על יראיו שהוא שעלה למעלה שמורה שעודנו קיים להם לעולם למעלה והלא כבר האכילום לבניהם לז"א כרחם אב על בנים כו' לומר שריחם יתברך כמו שמרחם אב על במם שמניחים טובם לבניהם ולא לעצמם כן הוא יתברך ריחם על יראיו הם האבות כי גם הם בנים לה' ולא ניכה פירות מעשיהם גם במה שאכלו בניהם כי אם עוד קיימים ונעשים מאיכות הקרן קיימת למעלה כלומר ועל כן אמרתי גבר חסדו שגבה ועלה למעלה:

2(י) או יאמר אם יאמר איש הלא אם יחטא איש יהנה מחטאו ואם יעשה מצות לא ייטב לו בזה העולם אפילו פירות מעשיו לזה אמר אדרבא נהפוך הוא כי לא כחטאינו עשה כו' לומר ראו עתה מה בין עושי מצות שבהן פועל כחות קדושה שרפי קדש לעושה עבירות שבהן עושה כחות טומאה מלאכי חבלה כי העושה העונות הגמול אשר כחות הטומאה שהוא בורא אותם משלמים לו הוא כי הן הן עוכריו הממוגגים אותם כד"א ותמוגנו ביד עונינו בעה"ז ובגיהנם והוא מאמרנו על סיפור רז"ל מהאיש שהיה מוליך על עצמו עצים לישרף בהם בגיהנם שהוא כי כחות הטומאה אשר עשה אשר דבקו בו הוא מוליכם עמו לידו על ידם אך העושה מצות ובורא שרפי קדש גם ששכר מצות בהאי עלמא ליכא הלא גדול טובם שמה שעושים פה פעולה ארציית וגשמיית משלם להם שכר רוחני עליון שהוא יתרון כמן השמים לארץ וזה יאמר לא כחטאינו שאנו עושים אותם ולא כעונותינו שאנו פועלים אותם שהם כחות הטומאה וגומלים לנו רעה שמרעים אותנו עשה לנו:

3(יא) כי אם כגבוה שמים על הארץ באיכות גבהותם על הארץ כן גבר חסדו על יראיו כי מחליף לנו פעולה גשמית לרוחנית כמן השמים לארץ ששכר מצות באברים גשמיים משלם אושר רוחני באופן שטוב לנו שלא נקבל שכר פירות מעשינו פה כי שמורים לנו הפירות למעלה ונעשים אושר רוחני תחת פירות טובות העולם הזה שהיו טובות גשמיות שהוא כגבוה שמים כמדובר:

4(ט) או יהיה שיעור הכתובים מעין הקודם על פי הקדמתנו כי הדנין ומסגפין את האדם בגיהנם הם החטאים והעונות שהם המלאכי חבלה קטיגורין הנעשים מהם כמדובר. ונבא אל הענין אמר דוד אל תדאגי נפשי על היסורין שעלי כי הלא אם יראה שהוא יתברך מריב ביסרה אותי אז טוב לי כי על ידי כן לא לנצח שהוא בעולם הנצחי יריב כי אם בעולם הזה בלבד ואלו היה מטיב לי פה פירות מעשי והיה שומר אצלו עונש אשמותי לא לעולם יטור וישמור אותו כי הלא באותו עולם יסרני בגיהנם על כן טוב לי לנכותם פה ולהתענג בדשן שם:

5(י) כי אשר אמרתי לא לנצח יריב דעי אפוא מה טוב להתייסר פה מהתייסר שמה כי הלא לא כחטאינו ועונותינו הם המלאכי חבלה הנעשים מהם המסגפים את עושיהם בגיהנם עשה לנו וגמל עלינו שפה במה שייסרנו יה בעולם הזה כי חלקנו ה' הוא ויסרנו ברחמים:

6(יא) ואשר אמרתי לא לעולם יטור שאם ייטיב לנו פה ויאכילני פירות מעשינו פה סוף סוף נתייסר בעד אשמותינו באותו עולם דע לך כי הנה זה טוב לנו כי כגבוה איכות שמים על הארץ כך גבר ויתעלה תסדו הוא פירות מעשינו על יראיו כי תחת טובות העולם הארציי יתן לנו טובות שמימיים רוחניים:

7(יב) ולא עוד אלא שעל ידי יסורי העולם הזה כרחוק שיש בין מזרח למערב כי זה מתחיל להאיר והולך ואור ומתגדל וזה מתחיל להחשיך עד יהיה חושך אפלה בעצם כן הרחיק ממנו על ידי יסורין את פשעינו והוא כי מעת התחיל אדם לפשוע שהם מרדים הלא בדרך טבע יהיה הולך ומתפקר עד אין קץ לאפלת רשעו ועתה על ידי יסורין מתחיל לשוב מהפשע מעט מעט עד קבל היסורין מאהבה בתשובה שלמה עד עשות מהפשע זכות ואור נמצא עושים יסורין מהדומה למערב שידמה למזרח והוא מאמר רשב"ל כי השב מאהבה זדונות נעשים לו כזכיות:

8(יג) ועוד טענה אל בארו ית' לישראל היסורין בעולם הזה מיסורי גיהנם לנכות עון כי הלא כרחם אב על בנים רחם ה' כו' והוא כי כרחם אב הוא אברהם ששאל לו הוא יתברך מה היה חפץ לבניו גיהנם או מלכיות ובירר לנו את המלכיות שהוא כי טוב לגבר צרה בעולם הזה מבאותו עולם כן רחם ה' על יראיו שגם הם בנים כד"א בנים אתם לה' ויבחר לישראל יסורין בעולם הזה תחת יסורי גיהנם ודי לנו יעשה עמנו הוא יתברך כאשר עשה אב בשר ודם לבנים ועם היות כי דרך אנשים לרחם יותר על בנו מעל עצמו כאשר סופר מלסטים שהיו מכים אותו הכאות ויסורין רעים שיודה על ליסטאותו וכחש והביאו את בנו ואמרו ליסרו אם לא יודה וטרם ישלחו יד בבנו הודה האב והערה למות נפשו ואין זה כ"א שחביב לאדם בנו יותר מגופו: