רוממות אל על תהילים קטו:ה

1כי הלא פה להם ולא ידברו וכו' אם כן אפוא אינו רק כחתיכת כסף או זהב ובו חורים ידמו זה לפה וזה לאוזן וזה לנחירים וכיוצא:

2(ד) או שיעור התיבות לא ימצא בהם רק מציאות כסף וזהב ומעשה ידי אדם המעשה בלבד כי כל רוח אין בקרבו ואומרו עצביהם ולא אמר עצבים או פסילים סתם יכוין כי להיות עצביהם של עכו"ם יש בהם כסף וזהב מה שאין כן של ישראל שאין בם כלום שאסורים בהנאה דכתותי מכתת שעוריה:

3(ג) או יאמר ואלהינו בשמים כאשר עשה מעשה ידיו יתברך את האדם שצר בו כל צורתו לא כמעשה בשר ודם כי אם יחפוץ צורף לעשות אדם מכסף או זהב וחפצו הוא שידבר וישמע ויתר חושים לא יהיה חפצו בציור להיות בו חושים מרגישים ולא ישאר בו רק פועל הידים אך לא מה שאין ידים יכולים לעשות שהוא בלתי ממשיי שהם החושים אמנם הוא יתברך עם היותו בשמים לא בלבד עשה למטה בארץ במה שנזכר מעשה שהוא נעשה אדם עשיית האברים כ"א כל אשר חפץ שלא היה דבר ממשיי כ"א חפץ בלבד כשמע ודבור הכל נכלל בעשיה וזהו כל אשר חפץ עשה:

4(ד) אך אלה עצביהם שנעשו להם יגרעו מגדר אדם שעשאם כי עצביהם כסף וזהב שאין חפצם נמשך לצורה שמציירין רק הנמשך בלבד מהמעשה כאלו עצביהם הוא הכסף והזהב עצמו:

5(ה) כי הלא פה להם כי מה שמעשה ידי אדם היה עשות פה להם מה יסכון ולא ידברו וכו':

6(ג) ואין ספק כי למה כאשר יגנה העצבים כסף וזהב לא ישית לב לשלול מה שהעצבים הם דוגמתם כשר או מזל כי גם המה הבל לפניו יתברך על כן אפשר כי גם על זאת פקח עיניו באמרו כל אשר חפץ עשה לומר ואלהינו בשמים כל בריה אשר יש בה חפץ וחיוניות עשה באופן שכל דבר חיוני אשר אפשר לומר אליו ישרתו ועצביהם דוגמתם הוא יתברך עשאם לא נשאר אלא עצביהם כסף וזהב וחרפה היא למו כמדובר: