רוממות אל על תהילים קיט:קיב

1וגם על חלק החוקים הזרים אל השכל לא אשאל כי הלא אותם הקצתי לחלק ונחלה לעולם השכר הוא עולם הבא והוא כי הלב הוא המנגד ברעיוניו באמור כי משוללי טוב טעם המה אך נטיתי לבי לעשות ולימשך אחריהם באמור אליו ראה לבי כי ביתר סוגי מצות אשר הדעת מחייבם יקל זכותי בהם ועוד כי יש בהם פמות אך איזה חלק יהיה שמור לעולם השכר אין לי זולת זה וזהו נטיתי כו' באמור אליו כי אלה הם לעולם של עקב ושכר וזה יהיה חלקי מכל עמלי לע"ה משולל בחינות ופניות רק עשות רצון קוני.

2(קה) או יהיה ענין האות הזאת לשבח ענין סבול היסורין כעצתו יתברך ושאם בתחלה יהיה קשה הדבר לאדם הוא שמח לאחר זמן כשהתחיל לפרגש מדרך טובות העולם הזה להתנהג בדוחח ויסורין ומביא ראיה מעצמו שכל כך התנהג בם עד שלא היה מרגיש צערם והוא במה שהזכרנו למעלה מחז"ל על ובחרת בחיים שהוא אם תראה דרכי טובות העולם הזה רחבים לפניך ודרכי עוסקי תורה ומצות בדוחק ויסורין בזה תדבק כי סופך לקנות חיי העולם הבא וזהו ובחרת בחיים וגם הזכרנו למעלה כי הדבור היוצא מפי הקב"ה נעשה מלאך והוא המדריך ועוזר לאדם בענין הדבור ההוא נמצא כי דבורו יתברך בתיבות אלו ובחרת בחיים הוא נעשה מאז מלאך מלבד כי כל התורה כלה שמותיו יתברך והדבור ההוא מאיר לאדם לבחור בחיים שהוא לפרוש מטובות העולם הזה ולבחור בדוחקו שעל ידי תורה ומצות. ונבא אל הענין שהוא כי אחר שדבר בזה בסוף האות הקודם ששנא כל ארח שקר שהוא דבר ה' ובחרת בחיים כמדובר שם סמך ואמר הנה טרם הכנס בנתיב הצר של דוחק העה"ז להולכים בתורת ה' היה דברך לרגלי כנר המאיר בחשך לאדם שידע לדרוך ברגלו בדרך טובה אך עדיין אינו מאיר כאור יום בעצם לראות עד למרחוק וזהו נר לרגלי דברך וזהו עד החזיקי בנתיב הצר ההוא אך אחר שהחזקתי בו ונעשה נתיב שלי נעשה לי כאור יום שצרותו רחב וערב לי שהסוף שלמרחוק הוא נכון נגלה לפני כאור יום כי שש אני בדוחקי בעולם הזה כי דרך חיים תוכחת מוסר:

3(קו) ושמא תאמר אם כל כך חפצת בצרות העולם הזה לקנות עולם הבא למה אתה נשבע לשמור המצוה הרי נעשה לך כטבע עבוד את ה' ביסורין ולמה תשבע כי אין מנגד לזה אמר נשבעתי כו' שהוא כי הראוי יאמר נשבעתי לשמור כו' ואקיימה אך יאמר הן אמת שלא היה צורך אך לקיים מצות ובשמו תשבע כי אני לא הייתי נזקק לישבע שבועת ב"ד או שומרים על כן נשבעתי כדי שואקיימה מצותיך בשמו תשבע במה שהוא לשמור כו' כבועז שבדרך אחרת לא היתה מתקיימת:

4(קז) נעניתי וכו' מתחלה התחלתי לבלתי לכת בדרכי טובות העולם הזה וכל כך נמשכתי עד שנעניתי ונכנעתי ביסורין ועוני ומה גם אם ידבר על זמן שהיה בורח משאול שאמרו רז"ל שאם היה נותן לו יהונתן ד' או ה' ככרות לחם שיאכל לא היו נופלים כל נוב עיר הכהנים כי היה עד ככר לחם וזה יאמר הנה אמרת בתורתך ואהבת וכו' ובכל מאדך בכל ממונך שהוא עד בלי השאר וזה יאמר הנה נעניתי עד גדר אותו מאד שאמרת בתורתך ובכל מאדך שהוא עד בלי השאר כלום נמצא שאין חשוב כמת יותר ממני ועל כן העלה עלי כאלו מתי כבר בפועל וחייני כדברך שאמרת שאחיה לעולם כאמרך חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד שהוא ענין דוד מלך ישראל חי וקים:

5(קח) הן אמת שירא אני פן אכשל בדין בין בדם נפש בין בממון אשר אדם מקפח חייו אפילו בדין פרוטה על כן אשאלה מאתך כי נדבות פי שאני מתנדב כקרבנות וכיוצא ואין בית המקדש נבנה בימי רצה נא מעתה בצאתם מפי ומשפטיך למדני פן תהיה שגגות הוראה עיכוב לחיים שאמרתי חייני כדברך:

6(קט) נפשי וכו' חוזר אל עניניו שנעשו יסורין קנין בו ואמר הנה לי ראיה לזה כי הנה נפשי בכפי תמיד והכעס לחכם עושה שתורתו משתכחת ואני כל כך הייתי בלתי כועס שתורתך לא שכחתי:

7(קי) וכן נתנו רשעים פח לי ומפקודיך כו' כבדרך הקודם:

8(קיא) נחלתי כו' עוד אני מוסיף לומר כי לא בלבד נעשה לי טבע יסורין בהשתקעי בתורה ומצות כי אם גם נעשו לי כנחלה עדותיך שאיני מרגיש כובד עול מצותיך כי אם כמי שיורש נחלה ממורישיו ששש ושמח בה שאין לו שכר על קבלו נחלתו כי שמחה וטובה היא כך נחלתי עדותיך כנחלה היו לי אחר שהושרשתי בהם כלומר ומה לי עוד שכר כי הלא ששון לבי המה:

9(קיב) נטיתי כו' הנה מאמר בן עזאי הוא ששכר מצוה מצוה ופשט דבריו הוא שבשכר עשות מצוה נותנים לו זכות שיעשה אחרת שמביאים אותה לידו. ובזה יאמר הנה אמרתי שעדותיך ששון לבי המה אמר לא כן החקים שאיני יודע להם טעם כי על כן אינן לי רק עקב ושכר מצות אחרות ששכר אותם מצות הוא הביאך ית' לידי מצות חקים לעשותם שאל"כ לא הייתי מעצמי רודף אחריהם לעשותם: