רוממות אל על תהילים קיט:קכח

1על כן כל כו' הנה כתוב אצלנו על פסוק אני לדודי כו' כי דרך טבע החלק להיות תאב לידבק בכל והיה מתחייב מזה שכל איש ישראל יתאב ויחשוק תמיד לידבק בקונו ואמר שלמה כי נראה הפכו שאני לדודי חלק ממנו ובמקום שהיה ראוי יהיה עליו תשוקתי נהפוך הוא כי עלי תשוקתו להתחבר בי ואיך הוא זה הלא הוא כי למה שאין נקי מחלאת איזה עון אשר חטא אותה החלאה הדבקה בנפשו מעכבת כי נותנת כח ביצר הרע להחליש החשק. ונבא אל הענין אמר על כן שכ"כ דבקתי בעדותיך ואקדש בה בעצם היא סיבה לימשך אחר הכל וזהו כל פקודי כל ישרתי שהפקודים של מי שהוא כל ישרתי עשיתים ישר ללכת בהם לידבק בך והוא כי זה דרכו של יצר סמוך שלכל מצוה שאדם בא לעשות לשים לפניו פקפוקים ועכובים לבל יעשה אותם מה שאין כן ללכת בדרכי חשך שמראה לפניו ריוח והנאות למען לעשות כמז"ל על ובחרת בחיים אך אני מרוב חשקי בכל היו פקודיו ישרים ללכת בהם נחוץ וכל ארח שקר שהם טובות העולם הזה הטובים למראה שנאתי. או שיעור הכתוב שאומר על כן אינו על הקודם כי אם אל סוף הפסוק שאומר על כן כל פקודי מי שהוא כל ישרתי שנראו לי ישרים לנחץ בם לידבק אני החלק בכל ע"י מה שאורח שקר של הנאות העולם הזה שנאתי והוא מה שכתבנו שטומאת העון שהוא אורח שקר מעכב מלחשוק החלק בכל ועל כן פקודי כל ישרתי ע"י מה שכל ארח שקר שנאתי שלא היה דבר מעכב:

2(קכא) הנה אמרו רבותינו ז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד וביארנו במקומו שלא החטיאו הוא יתברך חלילה כי אם שלא עשה כמדתו יתברך שרגלי חסידיו ישמור מן החטא כי אם שהניחו על חפשיות בחירתו נמצאו שהיחידים החוטאים בצד מה הם עושקיו שבשבילם אין הב"ה שומרו מלחטוא עם שרגלי חסידיו ישמור ועל כן אמר הנה עשיתי משפט וצדק שהם הפך העושק שבהיות העני חייב הייתי נותן לו צדקה לפרוע לחברו בל יעשוק אותו לכן אם פעם אחת הנחתני מלשמרני מעון בת שבע בל תניחני עוד לעושקי הם היחידים ההם:

3(קכב) ושמא תאמר כי הלא זה טוב לי משיהיו רשעים ואולי לכפר בעדם תקחני כי כל ישראל ערבים זה לזה כענין טול רב שבם כי הנה על הטובים שבשמעם מוחים בידם שבים מלחטוא החרשתי אך יש זדים שאדרבה יענו עזות ולמה אמות בשבילם וזהו ערוב עבדך שאהיה ערב בשביל מי שהוא טוב אך אל יעשקוני זדים שאמות בשבילם ואהיה עשוק שאפסיד כל הזכיות שאעשה אם לא אמות בשבילם עד סוף ימי:

4(קכג) עיני כלו כו' הנה ישראל נקראו בנים למקום והוא כי נפשותם חלק אלוה ממעל ונקראו עבדים כי לי בני ישראל עבדים על כן אחר אומרו ערוב עבדך כו' אמר הנה אני רואה בי סימן בן כי הלא עיני כלו לישועתך מתי יתקיים פסוק כי יד על כס יה שהוא תשועת השכינה שהיא בנקמת עמלק שהיא על ידי כי הוא משיח כנודע וכן כלו עיני לאמרת צדקך משתוקק מתי תדבר בי ואין זה מיחס עבד אל רבו כי אם מיחס בן עם אביו כי חלקו הוא:

5(קכד) וידעתי כי גם שקראתני עבד לא יחסר לי פרס עם היות כי דרך הרב לבלתי תת שכר פעולת עבדו כי כספו הוא וזה חסדו יתברך שעם שלו בני ישראל עבדים משלם להם שכר פעולתם אמר עשה עם עבדך כחסדך לשלם שכר העבד אך איני מבקש שכר אחר כי אם שתלמדני חקיך שבזה אדבק בך כי סודם בלתי נפרדים מאיכותך:

6(קכה) עבדך אני כו' הנה אני בן לך כד"א בני בכורי ישראל בנים אתם לה' וכאמרי כלו עיני כו' עכ"ז מודה אני כי עבדך אני כדברך בתורה אך הבינני איך עבדך אני ואדעה עדותיך שאתה מעיד כמה פעמים בתורה כי לי בני ישראל עבדים ולא אדע איך אפשר כי מי שיש לו בן גם שיפדנו מבית עבדים לא ימיש מהיות בן לאביו להקרא בו עבד לו וזהו עבדך אני הבינני איך הוא ואדעה עדותיך שמכללם הוא כי לך בני ישראל שקשה עלי להבין איך הבן נעשה עבד:

7(קכו) כי אם אומר שהוא להיותי משועבד לקבוע עת לתורה בכל יום אי אפשר כי הנה האומרים עת לעשות לה' שעת א' ביום ראוי לעשות לה' ושאר היום לצורך גופם הפרו תורתך המזכרת כי לך בני ישראל עבדים כי אם יאמינו כי כן הוא הראוי היה להפך שעת לעשות לגופם וכל היום לה':

8(קכז) ועל כן אמרתי כי הכל אמת כי מה שקראתני עבד הוא לאהוב מצותיך מזהב ומפז כי כאשר אין לעבד הנאה מכל הון שיקנה כי כל מה שקנה עבד קנה רבו ולא יעשה עיקר כי אם לעשות נחת רוח לרבו כך אני נקרא עבד לבלתי החשיב הון רק עשות נחת רוח לקוני וזהו על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז:

9(קכח) ומה שנקראתי בן הוא שעל כן כל פקודי כל כו' והוא כי גדר בן הוא היות חלק מהאב כי כן אנו חלק ממנו יתברך שהוא כל וזה אמר על כן שאני בן לה' כאמרי כלו עיני כו' נמשך שכל פקודי מי שהוא כל ואני חלקי ישרתי שעם היות לי בהם דוחק הם ישרים בעיני וכל אורח שקר שנאתי והוא ענין מאמרם ז"ל על ב' דרכים שנתן הקב"ה לפני האדם דרך החיים צר בתחלתו ורחב בסופו אך דרך המות הוא ארח שקר תחלתו רחב ושמן ודשן וסופו מר ממות הוא חשך ולא אור ודרך אנשים לחשוק בראשיתו של אורח שהוא הנאת טובות העולם אמר בזה הוראת היותי מתייחס לבן לה' בכל שכל אורח שקר אפילו ראשיתו שנאתי: