רוממות אל על תהילים קיט:קלב

1על כן על מעשה בראשית עם שימצא מי שהוא מבין פתיים יבינני איני חפץ בדברים ללמוד מבן אדם כ"א פנה אלי אתה וחנני דעת כמשפט לאוהבי שמך הדבקים בך וראוי הוא שתלמדם עמי בעצמך:

2(קכט) או יאמר פלאות כו' האות הזאת ענינה לאמר שאחר שכל אורח שקר שנא שהן אורחות טובות העולם הזה שיישירהו במצותיו ויסיר המעקשים מלפניו והנה מאשר רז"ל פירשו פסוק פתח דבריך כו' על בריאת עולם אחריהם נלך בתחלת דבריו והוא כי הנה אמרו רז"ל מתחלת הספר עד ויכולו כבוד אלהים הסתר דבר ועוד הוסיף ר' יצחק ואמר כי לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהוא ענין המצות ולמה הגיד לנו מעשה בראשית אלא מפני שאומות העולם מונין את ישראל ואומרים לסטים אתם שכבשתם כו' וזהו כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם כו'. ונבוא אל הענין והוא במה שידענו מרז"ל בשמות רבה שכל מה שמחדש אפילו תלמיד ותיק בתורה הכל קבלה נפשו בסיני וע"י שחוזרת בגוף ונפש לעסוק בתורה חוזרת ונעורה נפשו להזכיר מה ששמעה בסיני ונותנת אל לבו ומוציא החכמה ההיא בעולם והנה ע"ד זה היה נראה שמכ"ש נפש דוד שהיא נפש אדם כמוסכם לכל המקובלים הלא בהברא העולם ניתנה בו והן כל הבריאה וענינה ראתה עינה בין טרם תנתן באדם בין מאז והלאה ומה גם למה שאז"ל כי בנפשות הצדיקים נמלך כאשר נברא העולם והעיקר הוא נפשו ומה גם שכל הנשמות העתידות בו היו כמשאז"ל בש"ר פר' כי תשא באופן שכמו שנפש אדם שקבלה בסיני מה ששמעה מהתורה לכל אדם שתנתן בה בכל גלגוליה מכל שכן שנפש אדם לדוד מה שראתה בבריאת העולה עין בעין ומה גם לרז"ל שפירשו פ' המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם שהנשמות הן היוצרים העולם ויושבי ג"ע שעם המלך הקב"ה במלאכתו שברא ישבו שם עמו שעמהם נמלך וכן בבוא דוד לעסוק במעשה בראשית היה ראוי שנפשו שבקרבו תשפיע ותגלה לו מכל מה שראתה כי היא יודעת מאד לזה אמר גם שטוב לדעת ענין מעשה בראשית כמעשה המצות על דבר מעשה בראשית שהוא עדות שהתורה מעידה על כל חדושי כל העולמות למה שפלאות ומכוסות הן עדותיך אלה שבהן נאמר כבוד אלהים הסתר דבר על כן איני מאשים את נפשי שלא גלתה לי דבר כי למה שפלאות ומכוסות הן על כן נצרתם נפשי בקרבה ותמאן לגלות לי דבר

3(קל) שאפילו מה שפתח יאיר עינינו באמונת חידוש העולם גם זה לא היית אומר אלא מתחיל מהחדש הזה לכם ולא נאמר רק להיות מבין פתיים הן אותם שאומרים לסטים אתם שכבשתם כו' שעתה יש לנו מה להשכילם בחידוש העולם באמור להם שהקב"ה בראה והוא נותנה לאשר יחפוץ:

4(קלא) ועכ"ז הנה אני בעצמי פי פערתי לדבר בחידוש העולם וחזרתי לאחורי ואשאפה פני אל קרבי מה שהייתי חפץ לגלות לפי השכלתי והטעם הוא כי למצותיך יאבתי כענין מהחדש הזה לכם שהוא ענין מצות כי טוב לדרוש במצות מבמופלא ממני כי גם אתה לא היית אומרו רק להבין פתיים:

5(קלב) ועכ"ז לצאת ריקם קשה עלי לכן פנה אלי בלבד לבלתי לזולת ובתורת חן גם שאיני כדאי בדין כ"א דרך חן כמו שהוא תורת משפט וראוי לגלות למי שהם אוהבי שמך אני איני מחשב עצמי לגדר אלא שהוא להם משפט הוא לי חן ותואר זה הוא התורה כלה שמותיו יתברך ומה גם התחלתה לכן לאוהבי שמך תאות הודעה זו והנה זה הוא על מה שפי פערתי שאחלה פניך תחנני אתה מה שנפשי הסתירה: