רוממות אל על תהילים קיט:עט

1ישובו לי יראיך שבקרב פסוקי אות זה היה על כי נצטרע דוד ופירשו ממנו והיה מחלה פני אל ירפאנו באופן ישובו לו יראיו ובזה יתכן שעל זה ידברו פסוקים אלו שהיו אברי גופו מוכים:

2(עג) ועל כן החל ואמר ידיך עשוני ויכוננוני הבינני כו' שע"י מצותיך הכוללים מספר אברים וגידים יתקדשו ויהיו מעיר לעזור להדיח מעליו טומאת צרעתו ויתרפא:

3(עד) ואחרי כן בא לבקש מאת ה' יסיר מעליו רק את המות הזה והן ידענו כי יש שני מיני יסורין יש על עון ויש מאהבה ובזאת יבחן כי כאשר הם מאהבה אין בהם ביטול תורה עוד ידענו כי יש הפרש לענין התרופה כי אשר הם על עון אין לאל יד האדם לסלקם מעליו משא"כ כאשר הם מאהבה וכעובדא דההוא דאמר חביבין עליך יסורין א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה וכתוב אצלנו כי על שהיו יסורין של אהבה כאמרו לא הן ולא שכרן כלומר כי הם לקבל שכר ולא לכפרת עון אלא שהיה בוש לבקש עליהם שיסתלקו עד שעזרו חברו בהתחבר עמו בתת לו את ידו. ונבוא אל הענין והוא כי רצה דוד לומר כי יסורי אהבה היו אלה לו להיותו בעל אמונה שלא יבא להרהר עם שאין בידו עון ובוש פן יראה כמתייהר על כן הקדים כי מפורסם הוא היותו בעל אמונה שעל כן לא יבוש הוא מלאמרו ואמר הנה ידוע ליראיך שאיני מהמהרהרין אחר מדותיך כ"א בעל אמונה שלמה כי הלא יראיך כאשר יראוני ישמחו על כי לדברך יחלתי והוא באמור אלי הוא יתברך בשמעך קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ ואמרו רבותינו ז"ל שהיו הפלשתים הולכים אליו בכל כלי זיין בחמת כחם והיו גבורי דוד מתלהבים להלחם נגדם ולא הניחם באמרו עד בא דבר ה' לשמוע קול בראשי הבכאים עד שכמעט היו חרבות פלשתים על ראשם ואז שמע את הקול אז נחרץ ויתנם ה' בידו והן אמת כי היתה הוראת אמונה גדולה ועליה יאמר דוד הנה יראיך יראוני וישמחו על כי לדברך יחלתי אשר דברת ליחל עד שמעי קול צעדה שהיה הוראת אמונה:

4(עה) ואחר ההקדמה אני אומר כי הן אמת כי גם שהיו יסורי אלה על עון ידעתי ה' כי צדק משפטיך אך הפעם לא היה על עון כ"א ואמונה עניתני האמונה שיש בי לבלתי הרהר גם שלא יהיה על עון היא ענתה אותי כנודע כי אין הקב"ה מביא יסורי אהבה רק ליישר לב הבלתי מהרהר .

5(עו) ועכשיו שגליתי דעתי שיסורי אהבה הם לי באופן שאוכל לבקש על סלוקן אני אומר הן ידעתי כי ע"י יסורי אלה יהי נא חסדך לנחמני והנחמה היא כאמרתך לעבדך שאמרת לאיתן האזרחי בשבילי אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו שהוא שאף מדת הדין הנקרא זרוע שהיו לו יסורין יהיו לו לאומץ וחזק להגדיל זכותו ומה גם בהיות יסורין של אהבה באופן שתהיה נחמה ואשאר בצלעתי:

6(עז) אך איני חפץ בנחמה זו המתיחסת לחסד כ"א בלבד שיבואוני רחמיך ואחיה שאתרפא מחולי זה שבו אדם נקרא מת כנודע מרבותינו ז"ל כי ודאי אינן על עון כי הנה גם עתה תורתך שעשועי ואלו היו על עון היה בהם ביטול תורה:

7(עח) וינצלו זדים מלחטוא עוד כי יבושו זדים כי שקר עותוני שאמרו כי מעוות הייתי במעשי שעל כן לקיתי ושמא תאמר למה קראתים זדים אולי שוגגים הם ע"י ראותם החולי עלי יחשבוני לחטא הלא הוא כי הלא יראו שהיה שקר כי הלא אני אשיח בפקודיך ואם כדבריהם הייתי בטל מדברי תורה:

8(עט) וכל מה שאני מבקש הרפואה אינו להיותי קץ ביסורי אהבה כ"א כדי שישובו לי יראיך וכו':

9(עו) או יאמר יהי נא חסדד כו' ענין מאמרם ז"ל כי אמר דוד לפני הקב"ה במה אדע שנקיתי מעון בת שבע אם לא שבן בטנה ממני ימלוך אחרי והודה לו הוא יתברך ובזה יאמר אחרי יסורי אלה ידעתי כי יהי נא חסדך לנחמגי כאמרתך לעבדך:

10(עז) וכן ידעתי כי יבואוני כו' והוא כי אמרו רבותינו ז"ל בשמות רבה שלא היו דלתות בית המקדש נפתחות שיכנס הארון עד שהביאו ארונו של דוד ולא הועיל עד שהחיהו ה' ועמד על רגליו ומפניו נפתחו ואז נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדרה וזה יאמר יבואוני רחמיך ואחיה כו' אחר מותי ואינו נמנע כי הלא תורתך שעשועי גם אז כנודע כי כל ת"ח שפתותיו דובבות בקבר ומה גם דוד שודאי שגם במותו היתה התורה שעשועיו יותר מרבי אלעזר בר' שמעון שהיה דן אחר מותו וכיוצא בו באופן שלא יפלא שאחיה

11(עח) באופן שיתכרכמו ויבושו זדים אשר שקר עותוני באמור הבא על א"א מיתתו במה בהיות שעבדך היה משיח בפקודיך הן דיני נגעים ואהלות:

12(עט) והן אמת כי גם הייתי שמח בחולי ויסורין שלא יסורו ממני כ"א שאחלה פניך ישובו לי יראיך מה שאי אפשר אם לא בהסיר מעלי רק את החולי הזה: