רוממות אל על תהילים יג:ד
רוממות אל על תהילים · Romemot El on Psalms 13:4
Open in the reader →1ועל פי דרך זה אפשר להמשיך המזמור שעל אומרו עד אנה ה' תשכחני נצח על גלות בבל אמר הביטה ענני הביטה אל היותך ה' אלהי כלומר שלא המרנוך כי גם זולת חנניה מישאל ועזרי' לא עשו אלא לפנים והביטה דבר זה לזכרני בגלות ההוא וענני והוא מאמר רשב"י ע"ה שאמר כי גזירה שבדור מרדכי היה על עון שהשתחוו לצלם נבוכדנאצר אלא שמה הם לא עשו אלא לפנים כך הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים וזהו הביטה ענני כו' כי ע"י ההבטה תענני ואשר תביט אתה ה' הרואה ללבב כי גם בהשתחויתי היה ה' אלהי ולא הצלם וגלות מדי שהיה להשמיד להרוג ולאבד אמר עליו האירה עיני כו' כי מעתה נתעורר דוד ואמר על הגלות ההוא כאלו הם המדברים ואומרים על גלות מדי האירה עיני כו'. והוא כי הנה ארז"ל כי אגרות המן היו סתומים כי לא ניתן דת רק להיות עתידים ליום הזה ולא ידעו למה היה הדבר כמבואר אצלנו יפה בביאור המגלה ואלו לא היה ית' מאיר עיניהם מיד היו בלתי מבקשים תיקון והיו ביום מועד הגזירה כתוא מכמר להשמיד כו' ועל זה אמר דוד ברוח הקדש אשר לא נעלם ממנו דבר האירה עיני פן אישן מהתשובה והשינה עצמה היא המות כי מבלי משים לב לשוב כי היו ישנים ובלתי מתעוררים היתה המות הזה על שונאי ישראל בעצת המן וכן היה שע"י מרדכי אורו עיניהם של ישראל כמאמר הכתוב ומרדכי ידע את כל אשר נעשה כו' ומה גם לרז"ל שידע אשר נעשה בשמים ע"י אליהו:
2או יאמר פן מגודל הצרה להשמיד כו' לשינה אייחם המות הטבעית בערך ההשמד וההריגה ואבחר מות טבעי ויערב לי בערך הרעה ההיא כעריבות השינה כי תהיה לי המות כאחד מששים במיתה שיחפצו להרגני בה: