רוממות אל על תהילים קלד:ג

1ולמעלה מהיושבים בבתי כנסיות הם היושבים בבתי מדרשות ועוסקים בתורה בגליות כי אלה הם הדבקים בה' יתברך כמאמר ספר הזוהר כי הם העושים שמים חדשים הרוחניים לפניו יתברך ע"י עסק וחדש חדושים בחכמת הסודות יבראו שמים חדשים וע"י הפשט ארץ חדשה והנה אלה למיעוטם לאחדים יחשבם ומה גם לעוסקים בכשרון וטהרה הראויה וע"ז אמר הנה אין צ"ל שלעתיד ייטב לך כ"א שגם יברכך ה' בעצמו כי הוא יתברך יברכך מעתה מציון שלא זזה שכינה משם ופירש את מי הוא זה שיברך מציון את מי שעושה שמים וארץ הוא העוסק בתורה כמדובר:

2(א) או יאמר שיר המעלות כו' הנה ידוע כי אברהם תקן תפלת שחרית ויצחק תפלת מנחה ויעקב תפלת ערבית. גם ידענו כי אברהם עשאו יתברך כהן תחת מלכי צדק כדבר שנאמר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וכו' ונבא אל הענין אמר הנה ברכו את ה' שהיה נצב על יעקב כשתקן תפלת ערבית כד"א והנה ה' נצב עליו וזה העומדים בבית ה' בלילות שהוא לומר ברכו את ה' המבורך בתפלת ערבית:

3(ב) ואח"כ בבקר שהידים מסואבות מכח טומאה ששורה בלילה עליהן שאו ידכם קדש בנטילה וברכו את ה' לומר גם בשחרית ברכו את ה' שהוא כנגד אברהם או יתכן שיאמר בלילות ברכו את ה' ובבקר שאו ידכם קדש לברך את ישראל ברכת כהנים כנגד אברהם שהיה כהן וגם ברכו את ה' וזה תוספת הוי"ו באמרו וברכו:

4(ג) ובזה בערב לא תצטרכו לא זה ולא זה כי אז יברכך ה' מציון כנגד יצחק שנעקד שם והיא עת רצון לקבל ברכה כל א' וא' בפני עצמו מאתו יתברך המשגיח בפרטים וזהו יברכך ה' מציון והטעם כי אז אתה מקשר ועושה שמים וארץ ע"י תפלה שכנגד יצחק המקשר את אברהם ויעקב והוא עושה שמים וארץ שהוא באמצע ועל ידי כן תושפע ברכה ממקום שנעקד:

5(א) או יאמר הלא תאמרו כי כל הבטחתי שאני עושה עיקר הוא על דוד כי כך אמרתי שם אצמיח קרן לדוד כו' והלא גם כל שאר ישראל עבדיך הם ולמה לא נחוש עליהם ותבטיח גם הם לזה אמר שיר המעלות הנה מזומן ומוכן הוא הטוב ההוא שיהיה לכם בזמן הנז' כשאצמיח קרן לדוד הוא מלך המשיח לכן ברכו את ה' הנאמן לשלם שכר כל עבדי ה' בבתי כנסיות בגליות האלו וזהו העומדים בבית ה' בלילות הן הגליות כנראה מרז"ל כלומר כי תבטחו מעתה בשם שלם בכל ארבע אותיותיו ומעתה ברכו אותו בשם שלם:

6(ב) ושמא תאמרו הלא נסתלק השם הגדול הזה מעלינו מאז נחרב בית קדשנו ואפילו מתחלה לא היה השם הגדול הזה שוכן בציון כ"א שם אדנות הוא שכינה לז"א עשו זאת אפוא והוא כרבינו הקדוש שזקף עשר אצבעותיו למעלה ואמר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא נהניתי אפילו באצבע קטנה וביארנו בביאור משלי שכיון שמכל הדברים שנבראו בעשרה מאמרות הנקראים עשר אצבעותיו יתב' כנודע שכולל כל העולם ומלואו לא נהנה אפי' באצבע קטנה שהוא האחרון שבמאמרות וקטן שבכלם שהוא לא טוב היות האדם לבדו כו' לומר שאפי' בזווג האשה לא נהנה לשם הנאה שהיא קדושה נפלאה שהכל היה בכוונת קדושה וזה יאמר שאו כלכם ידכם קדש שהוא כענין רבי שלא תהנו בבחינת כל עשר אצבעות ובזה ברכו מיד השם שלם:

7(ג) כי מיד יברכך ה' מציון כי השם לא בלבד יהיה שלם כ"א שגם יהיה בציון ולא שם אדנות בלבד ומשם יברכך כי שם יהיה וזהו יברכך ה' מציון ושמא תאמר האמנם ישב אלהים על הארץ והיא אדמת עפר לז"א עושה שמים וארץ כי איני אומר עשה אלא עושה שהוא יתברך עושה עשיה חדשה שמים וארץ באופן יהיו ראויים להשרות בהם כד"א ויעש אלהים את הרקיע שהוא תיקון שיהיה כעושה אותם חדשים ממש ומתדמים שמים לארץ כי יזככם:

8(א) או יאמר כי לברך את ה' טוב טוב הוא נהיה מרובים אם אפשר כל ישראל וזהו כל עבדי ה' ואם לאו העומדים בבית ה' המתקבצים בבתי כנסיות בלילות הגלות שאין לנו בהמ"ק לא נתייאש כי גם הם מקדש מעט:

9(ב) וזאת עשו למען תקובל תפלתכם שלא ימלאו ידיכם דמים או בצע שאז מה שתברכו את ה' לא יהיה לרצון כד"א גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו כ"א אדרבא שאו ידכם קדש וברכו את ה':

10(ג) ולא בלבד לרבים כי אפילו אם יחיד ישתלם על דרך זה יברכך ה' מציון שהוא מספיק להשכין שכינה בציון ואל תתמה איך את איש אחד בפני עצמו יחשיב לתת לו שכר כ"א שיתן שפע לכלל וכל אחד יהנה בתוכם כי הלא ראה כי הוא יתברך עשה שמים וארץ וברא אדם אחד הוי כי בשביל אחד עושה עולם שלם והוא אחד מהטעמים שברא אדם אחד:

11(א) או יאמר על יושבים בגלות הלז הנה ברכו את ה' על מה שזיכה אתכם להיות עבדי ה' וזהו הנה קודם כל דבר ברכו את ה' להיותכם עבדי ה' ועוד שנית על היותכם עומדים בבית ה' בלילות שהם הגליות שהיה לכם למקדש מעט שזיכה אתכם לכם בגלות בתי כנסיות:

12(ב) ועשו עוד זכות וחסידות שהוא שאו ידכם קדש מכל בצע ועון ותזכו למעלת ר' חייא ובניו שעל ידי ברכם את ה' על טובותיו טרם ישאלו באמצעיות דרך שאלה היה מטיב להם אמרו משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא כך שאו ידכם קדש ועי"כ ברכו את ה' כלומר בברכה בלבד בלי שאלה יברכך ה' כו' ובכלל כוונתו הוא מה שאמר ידכם בלי יו"ד הרבוי שהוא שיהיה באחדות כלם כאחד עם ה'

13(ג) את כלם כאיש א' יברכך ה' יותר מציון והוא כי כל ברכת ציון היא וה' שוכן בציון ועוד יעדיף והטעם הוא כי ציון היה חלק אחד מן הארץ ואתה בזכותך עושה שמים וארץ כלם ולמה לא יבורך עושה שמים וארץ יותר מחלק הארץ לבדו והוא הנודע מספר הזוהר כי שמים וארץ החדשים הם אורות נעשים מזכיות ישראל צדיקים. או ע"ד זה כי השמים החדשים והארץ החדשה הם שתמיד הוא יתברך עושה שעל כן לא נאמר עשה והם לענג בהם את ישראל וא"כ אמור אם תמיד עושה שמים וארץ לישראל איך לא תהיה ברכתם יתירה על ציון שהוא חלק מהארץ הישנה אשר אינה מערך ואיכות החדשה וזה אמר עושה ולא אמר עשה שמים וארץ: