רוממות אל על תהילים קלז:ח
רוממות אל על תהילים · Romemot El on Psalms 137:8
Open in the reader →1בת בבל וכו' בראותו יתברך כי חשו ישראל על ירושלים שחשש הוא יתברך ולא על הנוגע אל עצמם מה עשה שתף כביכול כבוד עצמו עם כבוד ישראל ואמר בת בבל וכו' אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו שהוא על כבודו יתברך שקרא לנ"נ עבדי ואחר כך אמר השמים אעלה וכו' וכן גמול ישראל שמצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם מלבד אוצרות זהב וכסף שהריקו ושלחו מלכי יהודה וגמלו להם רעה ואומרו השדודה יכוין ענין מאמר ספר הזוהר על פסוק אשר צבאו על ירושלים הצובאים לא נאמר מלמד שכל אשר הצרו את ישראל בחרבן יחזירם יתברך לעתיד לינקם מהם כל אשר נגף על ידם ושפתים ישק שאם לא כן אשר הצרו בחרבן בית ראשון ומתו מיתת עצמן ובבא פקודת בבל במלאת שבעים שנה לקו בניהם ואיך ישארו העושים הרעה ולא יקחו חלקם לעיני אשר לקו על ידם על כן יחזירם הוא יתברך ויפקוד עליהם לעיניהם כאשר פירשו ז"ל על למען תמחץ וכו' וזה יאמר בת בבל השדודה כלומר אחר היותה שדודה עדיין נשאר הגמול לשלם כי מתו מיתת עצמן כל האנשים אשר עשו בעצמם הרעה: