רוממות אל על תהילים יד:ג

1והנה במקום שע"י ההשקפה לרעה היה להם לתקן אדרבה אם טרם הצרה היה להם איזה כשרון בצד מה עתה ע"י הגלות הכל סר ועל ידי כן יחדו נאלחו כי מתחלה נאמר אין עושה טוב ועתה אחר בא הצרה אין עושה טוב אין גם אחד:

2(א) או יאמר בהזכיר מאמר רז"ל שבימי המן עם היות ישראל אשמים השגיח הוא ית' ע"י אליהו שדבר עם משה ואמר לו לדרוש אם יש צדיק בארץ יבקש רחמים מכאן ומשה משם ואמר כי יש מרדכי והוא אומרו ידע את כל אשר נעשה ועשה התשובה ההיא ונעשתה התשועה הגדולה ההיא בישראל. ונבא אל הענין והוא כי בא דוד במר נפשו בראותו צרת הגלות הזה האחרון כי ארוך מאד ורע ומר מכל שאר גליות היה מצטער ואומר איה כל נפלאותיו יתברך אשר עשה בימי המן אשר גם הוא מאדום כי השגיח הוא יתב' לבקש ראוי להושיע את ישראל על ידו והוא במה שכתבנו בביאור משלי על ונבל כי ישבע לחם שהוא המן וזה מאמרו כמתאונן על מה שבימי המן לא התמידה הצרה רק שלשה ימים מי"ג לניסן עד י"ו לניסן וגלות הלז כמעט אין לו קץ והנה היה מקום לומר כי על רעת המן שכיחש אלהותו ית' כמ"ש ז"ל שאמר אלהיהם של אלו שעשה לפרעה כו' כבר הוא זקן כו' ושעל כן מיהר הוא ית' ישועתן כלומר מה שאין ענין זה בגלות האחרון הזה הלא לעומת זה גם ישראל היו עבירות בידם אז וזהו אומרו כמתלונן על גלותנו הנה אם אמר נבל בלבו שאמר המן בכל לבו לאחשורוש אין אלהים אלהיהם של אלו כו' ועל כן היה מה שנפל ונושענו הלא לעומת זה גם ישראל השחיתו התעיבו עלילה השחיתו בצלם שהוא ע"א כד"א פן תשחיתון כו' וגם התעיבו עלילה בהנאת הסעודה כמ"ש ז"ל שבעלילה בא המן להחטיאם בסעודה ההיא ואם הוא על שאין עשה טוב בזמן הזה:

3(ב) הנה אז משמים השקיף ה' על בני אדם ע"י אליהו לראות היש בעולם הזה משכיל דורש את אלהים כמאמר מדרש חזית שאמר מרע"ה לאליהו לראות היש משכיל דורש את אלהים בתשובה

4(ג) ועתה האם הכל סר מאתנו ולא נותר צדיק מאתנו כאשר היה בגליות הראשונים האם יחדו נאלחו כל ישראל ח"ו ואם הוא כי אין עושה טוב צדיק בארץ היתכן שאין גם אחד וז"א כמתמיה אין גם אחד כלומר הלא נודע כי לא יחסרון שלשים בכל דור כמנין יהיה שנאמר לאברהם כה יהיה זרעך וא"כ למה לא יעורר הוא ית' את הצדיק בארץ כאשר עשה בימים ההם ונושע: