רוממות אל על תהילים קמז:יא

1אך הוי אומר כי אין זה כ"א שרוצה ה' את יראיו ולא את שאינן יראיו וע"כ הבהמה משוללת חטא יוכן מזונה אך לא כן האדם שהוא חוטא ומונע מזונו ממנו והוא מאז"ל מעולם לא ראינו ארי סבל ולא צבי קייץ כו' ומתפרנסים שלא בצער אלא אני הוא שקפחתי מזונותי שהוא למען החי יתן אל לבו ויירא את ה' וזהו רוצה ה' את יראיו ועל הב' דברים הראשונים אמר את המיחלים לחסדו שהוא כי האלהים עשה לכסות שמים בעבים למען יתלו עיניהם למרום אל ה' יצו עלימו שעל הארץ יריקו ולא יהיה נשיאים ורוח וגשם אין כאשר היה בימי דוד ג' שנים שעל כן חשבו אולי היה על פוסקי צדקה ברבים ואין נותנים כסיפיה דקרא איש מתהלל במתת שקר. וכן הב' אשר הכין לארץ מטר ולא עשה כארץ מצרים כו' וטעם הגמרא שהוא למען יתלו הכל עיניהם למרום מעין מה שעשה בכסות השמים בעבים וז"א על שניהם את המיחלים לחסדו והוא עיקר טעם הגמרא כו' השיבו כדי שיתלו עיניהם למרום וזהו את המיחלים כו' כי גם ששם נאמר ג"כ מפני הרים הגבוהים טוב טוב הוא הטעם שהוא כולל את כל העולם:

2(ח) או שיעור הכתובים בענין זה שאומיר המשורר ברוח קדשו הלא ראינו יתברך המכסה שמים כו' כלומר ומה צורך לזה כאמור ב' המכין לארץ מטר ולא שתשתה מלמטה מה תאמר שעשה כן להיות המצמיח הרים חציר משא"כ אם היתה שותה מלמטה שהוא אחד מטעמי הגמרא שעל ההרים הוצרך לשתות מלמעלה הנה אם לא היה לנו שאלה אלא זו היינו מקבלים תשובה זו:

3(ט) אך עוד לנו שאלה אחרת והוא מדוע נגרענו מבהמה כי הוא יתברך נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו:

4(י) שלא להיותם חלושי כת עשה כי הלא גם לא בגבורת הסוס יחפץ להכין לו מזון בדרך יגיעת כחו וכמו שלא בגבורתו יחפץ להאכילו אם כן לא בשוקי האיש גם הוא ירצה ולמה ירצה ילאה ויגע בשוקיו ושעיקר יגיעתו מהן עם תרבות ידיו:

5(יא) אלא מאי אית לך למימר שרוצה ה' כו' את המיחלים לחסדו שיהיו יראיו ע"י היותם מיחלים לחסדו בנשוא עיניהם למרום ובזה הוא טעם לשלשתם כלו' כי כאשר לראשונה ושלישית הוא מטעם זה גם השנית יהיה הוא הטעם ולא נעשה עיקר מטעם השקאת הרים הגבוהים: